התפ(כ)/(ת)חות מאוחרת

היום הבנתי שעבר חודש מאז קיבלתי מתנה , מנוי לכלוב...

לרגל המאורע החלטתי שאני חייבת לכתוב כמה מילים ולנצל את הפעם האחרונה שאני יכולה קצת לשחק כאן עם האפשרויות שניתנות רק למי שיש לו מנוי

הבוקר שלי התחיל בחוף הים ...

{הופתעתי (פעם שלישית גלידה... ) כשהוא שלח לי אתמול בלילה הודעה (אחרי שביצעתי את המשימה היומית שלי כמובן) "רוצה הליכה בים בבוקר" 

מייד עניתי "YESSSS" ... (זה לא קורה כמעט שיוצא לי לפגוש אותו 3 פעמים בשבוע... )}

היו בחוף המון גולשי גלים צעירים וצעירים פחות... אווירת קיץ של ממש

הרגשתי אופוריה 

סיימנו את ההליכה וישבנו על המחצלת

הוא אמר על אחת הבנות בחוף שהיא נראית מדהים... בחנתי אותה ... לשים לב , מה יש בה שמשך את תשומת לבו...

המחשבה נדדה הלאה.. קיבלתי ממנו משימה ... ואני לא מצליחה ... לא מוצאת את המיועדת שלי ... המיוחדת שכמוני יכולה להבין כמה אושר זה להעניק למישהו את השליטה ... ולקבל ממנו כל כך הרבה עונג...

הרבה שיחות היו לי כאן ובמקומות אחרים ובסופו של יום אין ספק שכדי למצוא אותך , החברה שלי, הנשלטת המיועדת שתהיי יחד איתי תחת שליטתו, זו משימה מיוחדת.. שדורשת זמן והאמת גם מזל ... (להיות במקום הנכון בזמן הנכון) 

ואסיים בשירים שאני אוהבת ואיזה כייף שאני יכולה לצרף כאן... פעם אחרונה ...

בוקר שבת ... אוויר חדש , קריר , נעים שוב לנשום...

בזמן הזה שאני מבלה כאן בכלוב (ועוד שבוע מסתיים המנוי שקיבלתי מתנה ..) למדתי על עצמי והיחס שלי לעולם השליטה ...

הבנתי כמה רגעי אושר זה נותן לי , סיפוק (אני מטבעי טיפוס משימתי כך שכייף לי לקבל ממי שאני שייכת לו משימות) , והזמן המועט שלנו יחד אמור לתת לי הרבה כוח...

מצד שני אני והוא הבנו שיש לי עוד צרכים... שמאחר והוא לא יכול לתת לי , זכותי לקבל אותם ממישהו אחר ואכן מאתמול התחלתי במשימה להכיר את בן הזוג שיוכל להכיל את הצדדים האחרים שבי .. .מה שנקרא הווניליים...

לצד זה נותרה המשימה הכי חשובה בעיני כעת והיא להכיר ... לפגוש, לדבר , להסתכל בעיניים , להתחבר למישהי ששתינו נרגיש זרימה טובה וחברית ביננו ועם זאת מה שיחבר ביננו יהיה התפקיד - הנשלטת - שבתוך כל אחת מאיתנו ... הרצון לרצות, לתת, לספק ... להגיע מנקודה זו לאושר והנאה בצורה הכי חופשית וטבעית ולהנות משליטתו של מי שאני שייכת לו שהוא אדם מדהים בעיני.

נשלטות יקרות , אם מישהי מכן מחפשת חברה ורוצה לבדוק האם  אנחנו חושבות דומה, נהנות מדברים משותפים , תכתבו לי ... אשמח מאד להכיר לכל מטרה שהיא ...

חזרתי וקראתי את הדברים שרשמתי בפוסט הקודם , אני לא רוצה לערוך או למחוק אותו.

אני רציתי לפרוק תיסכול ושמחה שעשיתי את זה 

והיום אני ב mood אחר

נעה תמיד בין שתי משיכות חזקות בתוכי : להיות משוייכת, טוטאלית , רגועה ומשוחררת מדאגות כי הוא נמצא כאן ורוצה אותי בזמנים שהוא יכול ...

ובצד השני הרצון לחוות , לגלות , להסתקרן, לקבל מה שאני צריכה מתי שאני צריכה ולא רק מתי שהוא יכול לתת לי 

ובנושא אחר לגמרי , אני שמחה שהסגר כמעט כבר לא כאן ... ההגבלות יוסרו ואפשר להתחיל יחד אני והוא ,  להכיר חברים חדשים !!! 

אחת מיוחדת מאד כבר הכרתי 😘💋💋💋

אני בבית כלא של עצמי

הובלתי את עצמי לתוכו 

חשפתי, נחשפתי, נכנעתי, נעזרתי, הועצמתי, ננטשתי, התמכרתי

כל אלה יחד מתקיימים בתוכי עכשיו

ואני רוצה לצעוק 

אני רוצה לברוח מהמצב הזה

אני הנרקומנית שיודעת שעוד מעט יגיעו כאבי הקריז .. כשאין את הסם שאני צריכה

רק אני יודעת שכדי להשתחרר ממנו 

אין דרך אחרת חוץ מלעבור דרך הכאב 

הכאב של הגמילה

שום דבר לא יקל

שום דבר גם לא מסיח אותי מלחשוב על זה

אני כלואה בתוך הכלא שבניתי במו ידי

איך יוצאים מקשר שליטה בשלום? בבריאות נפשית טובה? 

ולא , אל תעבירו אותי לקשר חדש , אחר.

תספרו לי איך עושים את זה לבד 

בתוך הכאב , הדמעות, סף הרגישות שעולה וכל דבר מעלה בי בכי. 

התחלתי לחקור את נושא הפוליאמורים. 

הבנתי שכנראה משהו בי צריך להשתנות... למתן רגשות של קנאה... כלפיו

אם אנחנו סוג של מערכת זוגית , אבל הוא מאוהב במישהי אחרת , אני צריכה לקבל את זה. אני אמצא בתוכי את הכח להבין שזה בסדר , הגיוני אפילו שהוא מצד אחד אוהב אותה ומצד שני נמצא גם איתי.

אולי יום אחד גם אני אוכל לאהוב מישהו אחר ,נוסף שיחזיר לי אהבה. ואז הקשר הנוכחי איתו באמת יקבל את המשמעות הנכונה של קשר שליטה מקביל,  בלבד. 

מנסה להסביר לו את זה. 

הוא מזכיר לי שאני משוייכת.  אני יודעת, אני רוצה את זה, אבל אני גם רוצה להיות נאהבת. 

יש בזה סתירה?

אי אפשר להחזיק את שני הצדדים שבי אצל שני אנשים שונים?

איתו להיות שייכת ונשלטת 

ועם האחר להיות מאהבת,  נאהבת,  נערצת... (לא במובן של מתחלפת... במובן הוונילי..)

סופ"ש נפלא לכולכן 

• כי אין 100% מושלם...
• כי פעם גם אני הייתי נשואה
• כי אהבה ותשוקה לא בוחרים ... כשזה קרה נתתי ללב להוביל אותי.. 

בוקר

כמעט לא ישנתי בלילה,  חשבתי האם תבוא בבוקר.  כל מפגש הוא פוטנציאל שיכול (או שלא...)  להתממש 

אני מכינה את עצמי תמיד לאפשרות ש... לא יקרה.  לא רוצה להיות מתוסכלת.

מתארגנת כמו כל בוקר,  דואגת שכולם יצאו מהבית בזמן.  מחכה לסימן ממך. מתלבטת מה לעשות?

ואז אתה כותב לי. מחזיק אותי במתח . מאשר שאתה בדרך ותגיע ב 8:30

משאיר לי הוראות איך מצפה שאחכה לך...

אני משימתית והבקשות שלך מפקסות אותי מייד... יודעת שחשוב לך ורוצה לעמוד בדרישות שלך

אתה שולח לי הודעה שאתה מחנה את הרכב... מוודא שעשיתי כל מה שביקשת... 

אני מאשרת ומוסיפה שהדלת פתוחה

מחכה לך בחדר

הלב משתולל

האיברים האחרים גם לא רגועים 

תיכף תיכנס ואני רוצה קודם שתחבק אותי, להריח אותך בעורף, להרגיש את העוצמה שיש לך עלי... כח שמפעיל אותי מהראש

לך יש תוכניות קצת אחרות... אתה בוחן את מה ששייך לך (נראה לי שאתה מרוצה וזה משמח אותי) 

מתקרב אלי, מסובב אותי עם הגב אליך, מצמיד לקיר , משחיל את ידך מתחת לגופיה ואוחז, מעסה, צובט ... בודק איך אני מגיבה... 

מוביל אותי לחדר , אנחנו מול המראה ...מכופף אותי , משחרר את המכנס... הכל רטוב אבל אתה אוהב לוודא (גם אני נהנית מהבדיקה)...מחדיר את אצבעותייך , מביע שביעות רצון ונכנס בי בבת אחת. 

עוברים למיטה ... אתה נשכב על גבך ואני יורדת על הברכיים להסיר את נעלייך ובגדייך... 

עכשיו הזמן מוקדש למגע עדין מהקצוות של הגוף...בניקוי עדין עם לשוני בכל חלק מגופך שאני רוצה לדעת ולטעום 

אתה אוהב שאני מקדישה לזה את כולי והבוקר יש לנו זמן ... עולה במעלה הרגל, פנים ירך, הביצים שלך מנוקות היטב מכל כיוון ... אסור לי להגיע לקצה בלי שהכל הכל נקי וקיבל את אישורך להמשיך לאיברך שממתין לי . אני כבר יודעת מה יקרה אם לא אתאפק... אז אני מחכה בסבלנות שתאשר לי לטעום מהטיפות הראשונות..

נעים להיזכר איך היינו... ויש עוד הרבה מזה בראש שלי ... כאילו חי בי אבל הזמן מעמעם את הדברים...

בכל המצב הזה אני מרגישה שיש לי הזכות להכיר את עצמי מחדש. 

לדעת שאני סומכת על מישהו בעיניים עצומות, שיש לו את הכח להחליט מה מענג אותי , מה טוב לי, אפילו מה הגבול שלי. 

כן, ככה אני מרגישה איתו היום. הוא שולט ורוצה את טובתי לכן יכולה להעניק לו את עצמי. 

אני לומדת מה גבול הכאב שלי, מה מחבר אותי בין תחושת עונג ושיא יחד עם הכאב שהוא נותן לי. זה נפלא ומעשיר אותי בצורה שלא חשבתי לעולם שאהיה מסוגלת לחוות. 

קיבלתי ממנו משימה שקשורה בעברי. לחקור את גבולות המשיכה המינית שלי. האם תמיד חשבתי שאני רק סטרייטית... ? אולי לא... כבר חוויתי משיכה שלא מומשה לאישה.

אני רוצה למצוא חברה מינית , נשית כמוני... שרוצה להיות איתי. רוצה לציית לו, שישלוט בנו , יגיד לנו מה לעשות אחת לשניה... 

איפה את ? כתבי לי... אם את מסוקרנת ממני

מרגע שקיבלתי את המשרה כבר הרגשתי בתוכי את השינוי. התעלות ותחושת כל יכולה ניטעה בי.

מרגע זה דבר לא עצר אותי. לאחר זמן מה הבנתי שאני מסוגלת לבקש לעצמי את מה שלמדתי לבטא במילים: להיפרד ממי שהייתי ולקבל בהנאה והשלמה את האני החדשה.

כל זה לא היה קורה לבד. הוא, האחד שאני מעריצה,  מעריכה ומרגישה מחוברת תמך ונתן לי מעצמו, מזמנו, מעצותיו. הרגשתי שאני לא לבד , אף שהוא נמצא בצל, מוסתר ולא מורגש.  

הקשר הרגשי נעשה תלותי.  השמחה שלי נעשתה גדולה אם הוא היה נפגש איתי. כשלא יכול היה הרגשתי נטושה, בודדה, עצובה.

הוא שם לב לכך והחל לעניין אותי בנושא חדש שסיקרן גם אותו... הוא שאל האם אני חושבת שאוכל להיות טוטאלית? 100%? כמובן שלא הבנתי ממש למה הכוונה 

זה היה בסוף יוני , חם, קייצי, הרבה שיזוף, ים. הייתי ללא מחוייבויות לעבודה, משפחה,  פשוט חופש לבד. 

הכרתי את האדם ששינה את חיי בזמן הזה ונתתי חופש לכל הפנטזיות והשחרור המיני שהיה עצור בי לפרוץ מחדש. 

הייתי שלמה עם גופי, וחשבתי שזו הזדמנות אחרונה להרגיש בת 20 שוב פעם. 

חוויתי סקס חדש ומפתיע , עם מבוכה וביישנות אבל פתוח ובוטח במי שאמנם הכרתי זמן קצר קודם , אך ידעתי שהוא כאן בשבילי. עוד לא היה רגש ותלות וההנאה מהסקס היתה נטו.

אחרי השבועיים האלה חזרתי הביתה, הסיוט הרגשי החל. ההתחבטות בשאלה : ומה הלאה? האם כך אני רוצה להמשיך את חיי? בעלי הציב לי בחירה בין לעזוב ובין להמשיך רק איתו. 

פחדתי , הרגשתי תלותית ולא ידעתי האם אצליח לבד שם בחוץ? האם באמת ארצה להתגרש? איך זה ישליך על הילדים? התכנסתי לפינה ואמרתי שאשאר. 

אחרי זמן מה החל מחדש הקשר עם החבר. טלפונים, מסרונים, מדי פעם פגישות. זה רומם אותי אבל שוב הרגשתי שאני תחת מעקב מהבית ולא יכולה לעשות כרצוני. 

נעשיתי מתוסכלת והחלטתי להתחיל לתכנן את העתיד. הבנתי שאני חייבת להשתחרר מהתלות הכלכלית שלי בו. נרשמתי לקורס לימודים, הכנתי שיעורים, התמדתי , נבחנתי ועברתי. ניסיתי לחפש עבודה אך לא מצאתי בקלות. 

לבסוף הגיעה הצעת העבודה הנכונה ופעם ראשונה קיבלתי אומץ והחלטתי לענות לעבודת ניהול הרחק מהבית . התקבלתי והייתי מאושרת. 

התכוננתי למעבר לאזור אחר בארץ ביחד עם המשפחה.