זה היה בסוף יוני , חם, קייצי, הרבה שיזוף, ים. הייתי ללא מחוייבויות לעבודה, משפחה, פשוט חופש לבד.
הכרתי את האדם ששינה את חיי בזמן הזה ונתתי חופש לכל הפנטזיות והשחרור המיני שהיה עצור בי לפרוץ מחדש.
הייתי שלמה עם גופי, וחשבתי שזו הזדמנות אחרונה להרגיש בת 20 שוב פעם.
חוויתי סקס חדש ומפתיע , עם מבוכה וביישנות אבל פתוח ובוטח במי שאמנם הכרתי זמן קצר קודם , אך ידעתי שהוא כאן בשבילי. עוד לא היה רגש ותלות וההנאה מהסקס היתה נטו.
אחרי השבועיים האלה חזרתי הביתה, הסיוט הרגשי החל. ההתחבטות בשאלה : ומה הלאה? האם כך אני רוצה להמשיך את חיי? בעלי הציב לי בחירה בין לעזוב ובין להמשיך רק איתו.
פחדתי , הרגשתי תלותית ולא ידעתי האם אצליח לבד שם בחוץ? האם באמת ארצה להתגרש? איך זה ישליך על הילדים? התכנסתי לפינה ואמרתי שאשאר.
אחרי זמן מה החל מחדש הקשר עם החבר. טלפונים, מסרונים, מדי פעם פגישות. זה רומם אותי אבל שוב הרגשתי שאני תחת מעקב מהבית ולא יכולה לעשות כרצוני.
נעשיתי מתוסכלת והחלטתי להתחיל לתכנן את העתיד. הבנתי שאני חייבת להשתחרר מהתלות הכלכלית שלי בו. נרשמתי לקורס לימודים, הכנתי שיעורים, התמדתי , נבחנתי ועברתי. ניסיתי לחפש עבודה אך לא מצאתי בקלות.
לבסוף הגיעה הצעת העבודה הנכונה ופעם ראשונה קיבלתי אומץ והחלטתי לענות לעבודת ניהול הרחק מהבית . התקבלתי והייתי מאושרת.
התכוננתי למעבר לאזור אחר בארץ ביחד עם המשפחה.