לפני 4 שנים. 23 במרץ 2020 בשעה 20:22
מרגע שקיבלתי את המשרה כבר הרגשתי בתוכי את השינוי. התעלות ותחושת כל יכולה ניטעה בי.
מרגע זה דבר לא עצר אותי. לאחר זמן מה הבנתי שאני מסוגלת לבקש לעצמי את מה שלמדתי לבטא במילים: להיפרד ממי שהייתי ולקבל בהנאה והשלמה את האני החדשה.
כל זה לא היה קורה לבד. הוא, האחד שאני מעריצה, מעריכה ומרגישה מחוברת תמך ונתן לי מעצמו, מזמנו, מעצותיו. הרגשתי שאני לא לבד , אף שהוא נמצא בצל, מוסתר ולא מורגש.
הקשר הרגשי נעשה תלותי. השמחה שלי נעשתה גדולה אם הוא היה נפגש איתי. כשלא יכול היה הרגשתי נטושה, בודדה, עצובה.
הוא שם לב לכך והחל לעניין אותי בנושא חדש שסיקרן גם אותו... הוא שאל האם אני חושבת שאוכל להיות טוטאלית? 100%? כמובן שלא הבנתי ממש למה הכוונה