מהרגע הראשון, זה היה קשר של שליטה. טל צייתה, טל רצתה לכאוב.
אני רציתי את הציות שלה, אהבתי אותו. רציתי לתת לה את הכאב הזה.
רציתי שהיא תגיד לי שזה מה שהיא צריכה. היא לא היתה מסוגלת.
בכל פעם שניסיתי לדבר על זה, היא הסיטה את השיחה, לפעמים בכעס.
היא רצתה את השליטה, רצתה שאקח אותה, בלי לשוחח קודם על גבולות או על הציפיות שלנו.
קשה לי מאד להכאיב בלי לדעת מראש שזה נכון בשבילה. קשה לי לשחק בה כשאני לא יודע בודאות שהיא רוצה להיות הצעצוע שלי.
חשוב לי לציין שמאד אהבנו, בתוך כל הסערה הזו. היו יחסים מעבר לסקס, ולפעמים גם סקס מעבר לשליטה.
כמו כולן בסיפורים האלו, אהבתי אותה מאד ואני אוהב אותה עדיין, למרות שכמובן אנחנו לא בקשר כבר הרבה שנים.
הפער הזה בתקשורת מגדיר את כל הצד הבדסמי של היחסים שלי ושל טל.
וכל פעם שהפער הזה נהיה קשה לאחד מאיתנו, היינו מפסיקים הכל ויוצאים לדייט.
טל, נפלאה ורגישה שהיא, היתה זו שבדרך כלל יזמה את זה, ופשוט היתה מחליטה שהולכים עכשיו לסרט או לכל דבר אחר.