בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

תת הכרה נפתחת כמו מניפה

לפני 4 שנים. 3 ביוני 2020 בשעה 12:06

(או: איך אתקבל לעבודה בתור דר' סוס)

חיבתי לנהיגה
מעט מעט היא מדאיגה
נוהגת לנסוע בדרך אירוך
שזה קצת מעורר גיחוך
נוהגת לשיר ברכב עם תנועות יד מלוות
שעשויות להיות די מביכות

חיבתי למין
דורשת ממנו להיות זמין
כמובן שזה יקרה רק עם מישהו אמין
אבל למה בכלל התחלתי לכתוב על מין?!

חיבתי ליין
די דומה לחיבתי ל(נו ברור מה החרוז פה)
בשתיהן הוא צריך להיות טעים
ואם לא טעים, זה לא נעים

טוב עכשיו כשהפכתי לדר' סוס
אלך לגלח את ה----

💜אלף סליחות, התעוררתי קצת משוגעת היום💜

 

הכי אני אוהבת נשים משוגעות כמו ג'אניס

 

 

 

לפני 4 שנים. 1 ביוני 2020 בשעה 21:23

הבוקר התעופף לידי כמו פרפר ציפורי

יונק דבש כחול

הוא ינק מפרחי הרימון ונראה כמו פיה קטנה ותכולה שבאה במיוחד אלי לנפנף בכנפיה

לצייץ לי אולי נחמה

אולי עתיד עם אהבה

אולי סתם להזכיר לי שגם אני פעם הייתי פיה קטנה ותכולה

💙

וזה שיר שתמיד אבכה בו כי אני סאקרית של רגש (וגם  של יונקי דבש כחולים)

 

 

 

 

 

לפני 4 שנים. 1 ביוני 2020 בשעה 6:02

בלילה גיששתי יד ורגל אל תוך שמיכתך
תוהה אם מחשבותיך מריחות מאישה אחרת
ואתה שלחת יד מלטפת (אוטומטית) אל השד
סורק בידך את מחשבותי שלי
אחר ריפרפו שפתינו עצומות בשינה
מחפשות רמזים, מנחשות חלומות
ואצבע מורה ליטפה אותי בשפתי הרטובות
הרגיעה אותי כמוצץ תינוקות

💜

וזה בעיקר כי הקליפ עמוס ברקדנים הורסים

לפני 4 שנים. 31 במאי 2020 בשעה 5:33

גלדי פירות וחרצנים מונחים על השולחן
טינופת יום אתמול
שארית נישואי היא המונחת שם בסלון
עיני שורפות מרוב מבטים פנימה
הצלעות כואבות, מתגעגעות ללב שהולך וקָטֵן
נזכרת ברב שהביט בי ואמר
"שימי על עצמך משהו, את לא בשפת הים"
וכולם גיחכו
הייתי אז כבר צריכה לדעת שאני לבד
עירומה בְּלָבָן ולבד

💜

לפני 4 שנים. 30 במאי 2020 בשעה 7:13

תחת עץ תות זָכׇר
לא נותר זֵכֶר למה שהיינו
לא נותר הפרי שלא היה
לא נותרו הזבובים המרחפים סביב
לא המים
לא
הנשימות הנשיכות הדאגות
לא נותר דבר

רק עץ תות זָכׇר

💜

לפני 4 שנים. 30 במאי 2020 בשעה 6:51

הרגע בו את תכף גומרת
והבת שלך בדיוק נכנסת לחדר

הרגע בו אפית משהו מאד טעים
והבנת שהוא נשרף

הרגע בו נשברה כוס
וגילית שאת נשואה

💜

לפני 4 שנים. 29 במאי 2020 בשעה 10:07

אני צועדת על קצות האצבעות
תחתי חבל דק מתוח בין שני מגדלים
אין לי שום אמצעי שיגן עלי
אין לי כל רשת הגנה
במקום מקל גדול לשיווי משקל, מונח בידי עיפרון פשוט, ללא מחק

אני מביטה אל המגדל שמולי והוא מתקרב
הוא אפל וחשוך ואחר
מאחורי כבר נעלם לו המגדל הקודם
ובעצם אינני זוכרת שהייתי בו

זאבי ערבות מייללים למטה בעצבנות
חושקים בגופתי הפוטנציאלית
מחייכים את שיניהם החדות
ממתינים לי שאפול אל תוך הפה הגדול שלהם
מחייכת אליהם מהחוץ, מרוקנת מבפנים

💜

לפני 4 שנים. 24 במאי 2020 בשעה 7:04

יוצאת לחצר עם קפה הפוך

בחוץ 25 מעלות פחות משבוע שעבר

רוח קרה מענגת תחת החולצה הדקה

מביטה מזרחה וקוראת בהתפעלות 

יוווו

שלג בחרמון שוב

פיצול האישיות חולש גם על השמיים

והם עצמם מקושטים בשלמות

וממלאים לי את הלב

💜

 

 

 

 

 

 

לפני 4 שנים. 23 במאי 2020 בשעה 13:33

הרוזנת שוכבת במיטתה משוכלת רגליים
שערה הצהוב אסוף ברישול כאלומת שיבולים
עיניה עצומות למחצה
כוס יין מונחת לידה
במחשבותיה תיכנונים לעתיד הממלכה

הרוזנת פוקחת עיניה ורואה
ערימה של בגדים לצד המיטה
צעצועים זרוקים תחת השידה
עכביש באמבט
נמלים במטבח
חייה פזורים וכלום לא נשלט

💜

לפני 4 שנים. 23 במאי 2020 בשעה 6:20

חבק אותי מאחור כדי שאוכל להשען עליך

נשום על צווארי כדי שאחוש הבל פיך קרוב אל לשוני

הרכן ראשך אל עורפי עד שאתרגש בצמרמורת מהבדלי הגובה ביננו

אחוז בי חזק מאחור כדי שהתחת שלי יחדור למחשבותיך

הצמד גופך לגופי בכדי שאתגפף איתך במחשבותי

הנח לגופך לעשות כרצונו כדי שהזין שלך יעשה כרצוני

לחש לי מילים באוזני שיגרמו לי לעצום את עיני ולדמיין שבסוף אני מסתובבת אליך

💜