בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

תת הכרה נפתחת כמו מניפה

לפני 4 שנים. 22 במאי 2020 בשעה 16:26

הלואי וידעתי רוסית
כך היה לי מעניין יותר לענות על השאלה החוזרת תמיד: את רוסיה?
לא

הלואי וידעתי לדבר כשמעדיפה לשתוק
הלואי וידעתי לשתוק כשמפטפטת בלי סוף
הלואי והייתי אנה, כי היא מבינה את כללי המשחק
הלואי והייתי מי שאינני יכולה להיות

הלואי ותמיד הייתי רוצה קצת פחות

💜

 

לפני 4 שנים. 22 במאי 2020 בשעה 14:44

אורגזמה

ספנק

יין

מנצ'גו כמהין

ספר משובח

יין

אנטריקוט

פירה נימוח

אורגזמה

יין

 

אלה דברים שאותי מספקים

💜

(קלישאתי אבל פה במקום הזה עדיפה על ג'ולי אנדרוז)

 

 

 

לפני 4 שנים. 21 במאי 2020 בשעה 20:11

💜

מתי בכית בפעם האחרונה?
היום, אתמול, כניראה שהיום, כניראה שבכל יום

 

מדוע בכית?
הקשבתי לשיר / כאב לי בלב / חשבתי מחשבה / התפוצצתי מאורגזמה / הרגשתי רגש
כל התשובות נכונות

 

מתי לא בכית?
כשהתחלתי עם הציפרוש
זו תופעת לוואי בלתי רצויה אך חולפת

 

האם היית מגדירה עצמך כמכורה לדמעותייך?
כן, כניראה שכן

 

מה את הולכת לעשות עכשיו כשהבנת את כל זה?
לבכות את מר גורלי

💜

לפני 4 שנים. 21 במאי 2020 בשעה 5:05

אפליקציית מזג האויר שלי מראה ראשונה את ברלין
כך אני קמה בבוקר ורואה שיש כרגע 8° ולא 29°
זו דרכי בהכחשה
מין אינסטגרם אישיותי
החדשות מלחיצות, אקשיב לשיר אופטימי
משקרים לי סביבי, אשים אוזניות אוטמות רעשים
הבת שלי מציירת על הקירות, מעודדת אותה לקשט ולהרשים
אני בודדה, לא, אני מתבודדת
לא זייפתי אורגזמה, הרמתי הפקה

טוב. אני לא באמת כזו
אבל הציפרלקס והלוריוון והיין והג'ין טוניק
ושוקולד
הם כן כאלה
וגם הסיפור עם מזג האויר הברלינאי. הוא אמיתי.

💜

לפני 4 שנים. 19 במאי 2020 בשעה 19:38

אני עומדת בחצר החשוכה מביטה בגבולות לבנון המנצנצים

סביבי משב רוח נעים של ערב

ביד אחת כוס קיאנטי איטלקי

ביד השניה פיסה נאה של גאודה הולנדית

הנה הנה אירופה זה ממש פה תכף

נוגסת

לוגמת 

טוב ברור הרי שזו כבר לא הכוס הראשונה

מסניפה את השקט שמגיע רק כשאני לבד לגמרי

רק כשכולם ישנים

פתאם רצה לה חיה מוזרה לידי

נעלמת

רעשים מפחידים של לילה

חיות קטנות של חמסין

חיות מסוכנות של חמסין

שום דבר הוא לא כמו שהוא נראה

אין פסטורליה באויר

אין פסטורליה בנוף

אין לי פסטורליה בנשמה

גם אחרי היין, עדיין חסר לי קצת אויר

💜

בחצי עין טרוטה צופה בעובדה

אילנה דיין: מה למדת מביבי

גנץ בליבו: לתחמן

💜

 

 

 

 

 

לפני 4 שנים. 19 במאי 2020 בשעה 6:37

מיכאל נכנס לחדר השינה. ברקע נשמעו קולות נשימותיה הקצובות של האישה הישנה שלו והמוזיקה שעימה נרדמה. הוא לא זיהה את השירים בצרפתית אך המוזיקה נעמה לו.
מתוך החשכה בלטה כף רגלה הקטנה בורחת מחום השמיכה, אצבעותיה המשוכות בלק אדום נראו כסוכריות שוברות שיניים מבריקות ומפתות.
הוא התיישב על קצה המיטה והרים בעדינות את כף רגלה אליו. אף פעם לא הצליח להבין איך אפילו כפות רגליה מריחות כה טוב. הוא ליטף בעדינות את כף הרגל הקטנה והחל ללקק ולנשוך מעט מעט בהונותיה. אחת אחת, שתיים שתיים עד אשר ראה אותה מתעוררת קלות אל תוך פיו המרייר על כף רגלה. היא מתחה את כף הרגל לפוינט ואז לפלקס והשמיעה קולות קטנים של הנאה. אם יש משהו שהיא אוהבת זה כשמעירים אותה בעונג באמצע הלילה.
היא הגישה לו כמעט מתוך שינה גם את כף רגלה השניה ונאנחה בעונג כשדחף לשונו אל בין בהונותיה.
עיניה נותרו עצומות וחיוך קטן נסוב על פניה.
מיכאל הרגיש שהיא מתעוררת חלקית בדיוק לכמות ההתעוררות לה נזקק והחל לטפס עם לשונו ושפתיו ואצבעותיו אל שוקיה, אל ברכיה הרכות והמתוקות, אל הגּוּמָּץ שמאחורי ברכיה, אל ירכיה המלאות.
הוא פיסק ירכיה ונישק בעדינות את רטיבותה דרך התחתונים.
אחר הזיז תחתוניה ולא פשט אותם, הוא אהב להשאירה כמעט באותו מצב שמצא אותה, באותה תנוחה, מעט ישנה, מאד רטובה.
הוא החדיר לשונו הארוכה אל בין שפתיה והחל ללקק, לנשק, לנשוך, לטעום. היא היתה כה טעימה. היה לה טעם של אפרסק בשל. כזה שתנעץ בו שינך ויאלץ אותך למצוץ את מיציו העסיסיים שיזלו על הסנטר, כזה שיש לו ריח של קיץ, של ים, של מתיקות מהולה באויר מלוח.
לפעמים נדמה היה לו שקצב נשימותיה החושקות משתנה לכדי קצב שינה, ואז חוזר אל העירות ושוב אל השינה.
הוא ליקק אותה באיטיות, רצה לחדור את חלומותיה אך להשאיר תודעתה ישנה-ערה, אולי חולמת על עונג, אולי על אפרסקים בשפת הים. הוא שהה שם זמן רב, עבורו השהות שם היתה יכולה להמשך לנצח, לגור בין ירכיה, לאכול אצלה שלוש ארוחות ביום, לנשום אותה, להרדם בתוכה כשהדגדגן שלה נתון בין שפתיו.
בבוקר כשהתעוררה היתה חבוקה בזרועותיו. היא קמה בשקט כדי לא להעיר אותו והכינה קפה לשניהם. כששבה אל המיטה נראו לה כפות רגליו רכות ונעימות. איזה גבר עדין, חשבה לעצמה. היא התיישבה על קצה המיטה והחלה ללקק בהונותיו בתאווה.

🍑

🍑

🍑

לפני 4 שנים. 18 במאי 2020 בשעה 22:06

💜

אז? עם כמה היית?
ומה עשית?
ואלו סמים ניסית?
ומה הכי אקסטרים שלך?
ובאיזה מסיבות בילית?
ואת מוצצת?
ואיזה תנוחות את אוהבת?
ולמה מצלמת מחשוף כזה?
ומה הפטיש שלך? באמת? אין לך?

שאלה טובה. אני אחשוב ואחזור עם תשובות מסודרות. בטבלה. בגיליון אקסל. משעמם. כמו כל אחת ואחת מהשאלות.

אח"כ תוכל לדרג אותי

לקטלג אותי

לדחוף אותי לקופסה עם תוית הפקרות מתאימה

לומר לי איזה מקום קיבלתי בתחרות הפנימית שנמצאת רק אצלך בתוך הראש

אני כבר אחפש עניין במקום אחר

💜

 

לפני 4 שנים. 18 במאי 2020 בשעה 7:11

אז אני שוכבת לי עם ישבן חשוף
כמו ירח מלא בלילה בהיר
המיטה עודה קרירה ממזגן הלילה
בנטפליקס סדרה אירוטית נעימה נעימה
ושמיכת הפוך פרושה כשמלה בין רגלי
אין מה לומר,
הילדים שבו למכלאות המשותפות
ולרגע אני נודיסטית חופשיה בביתי שלי
אח"כ אצא "לסידורים", על מי אני עובדת, "לחדש את המלתחה" זה יותר מדויק, ואעבור במחסומי תיקון כביש ואשמח לקראת הקונוסים המפוזרים כמו ילדה חייכנית על קטנוע תכול שמתרגלת סללומים

💜

ושישאר ביננו, שחר אבן צור אוחז בתוכו את חיבתי כולה לגברים הרסניים ממממ

לפני 4 שנים. 17 במאי 2020 בשעה 5:49

כשתסיים להתבכיין איתה, תבוא אלי
כשתגמור לנחור, תבוא אלי
כשתעבור המיגרנה שהיא גרמה לך, תבוא אלי
כשתבוא אלי אומר לך שכבר הלכתי לאחר
שנישק אותי
שחיבק אותי
שלא שיעמם אותי
שלא הפנה לי גבו והתכתב עם המיגרנה
שהעריך את הטעם שבין ירכי
שליקק את כפות רגלי
שזיין אותי חזק
כשתבוא אלי, תצפה לסטירה נאה על הלחי
ואח"כ אולי נדבר

 

לפני 4 שנים. 16 במאי 2020 בשעה 10:39

💜

שלוש
שתיים
אחת
מתחילים
אני בחזיה הכי גסה שלי
ואתה בתחתונים ההם
השחורים
ואולי בכלל נרוץ ערומים
מביטים לצדדים
מתחבאים אחד לשניה
שולחים כף רגל
לפעמים יד
לפעמים אצבעות
אחת
אחת
זה נעים זה כואב
זה עלול לחרב את הלב
זה מאיר עיניים
זה מעוור
מי שנמצא מלפני מאחורי או מצדדי
בסוף ישאר עומד

💜