מיכאל נכנס לחדר השינה. ברקע נשמעו קולות נשימותיה הקצובות של האישה הישנה שלו והמוזיקה שעימה נרדמה. הוא לא זיהה את השירים בצרפתית אך המוזיקה נעמה לו.
מתוך החשכה בלטה כף רגלה הקטנה בורחת מחום השמיכה, אצבעותיה המשוכות בלק אדום נראו כסוכריות שוברות שיניים מבריקות ומפתות.
הוא התיישב על קצה המיטה והרים בעדינות את כף רגלה אליו. אף פעם לא הצליח להבין איך אפילו כפות רגליה מריחות כה טוב. הוא ליטף בעדינות את כף הרגל הקטנה והחל ללקק ולנשוך מעט מעט בהונותיה. אחת אחת, שתיים שתיים עד אשר ראה אותה מתעוררת קלות אל תוך פיו המרייר על כף רגלה. היא מתחה את כף הרגל לפוינט ואז לפלקס והשמיעה קולות קטנים של הנאה. אם יש משהו שהיא אוהבת זה כשמעירים אותה בעונג באמצע הלילה.
היא הגישה לו כמעט מתוך שינה גם את כף רגלה השניה ונאנחה בעונג כשדחף לשונו אל בין בהונותיה.
עיניה נותרו עצומות וחיוך קטן נסוב על פניה.
מיכאל הרגיש שהיא מתעוררת חלקית בדיוק לכמות ההתעוררות לה נזקק והחל לטפס עם לשונו ושפתיו ואצבעותיו אל שוקיה, אל ברכיה הרכות והמתוקות, אל הגּוּמָּץ שמאחורי ברכיה, אל ירכיה המלאות.
הוא פיסק ירכיה ונישק בעדינות את רטיבותה דרך התחתונים.
אחר הזיז תחתוניה ולא פשט אותם, הוא אהב להשאירה כמעט באותו מצב שמצא אותה, באותה תנוחה, מעט ישנה, מאד רטובה.
הוא החדיר לשונו הארוכה אל בין שפתיה והחל ללקק, לנשק, לנשוך, לטעום. היא היתה כה טעימה. היה לה טעם של אפרסק בשל. כזה שתנעץ בו שינך ויאלץ אותך למצוץ את מיציו העסיסיים שיזלו על הסנטר, כזה שיש לו ריח של קיץ, של ים, של מתיקות מהולה באויר מלוח.
לפעמים נדמה היה לו שקצב נשימותיה החושקות משתנה לכדי קצב שינה, ואז חוזר אל העירות ושוב אל השינה.
הוא ליקק אותה באיטיות, רצה לחדור את חלומותיה אך להשאיר תודעתה ישנה-ערה, אולי חולמת על עונג, אולי על אפרסקים בשפת הים. הוא שהה שם זמן רב, עבורו השהות שם היתה יכולה להמשך לנצח, לגור בין ירכיה, לאכול אצלה שלוש ארוחות ביום, לנשום אותה, להרדם בתוכה כשהדגדגן שלה נתון בין שפתיו.
בבוקר כשהתעוררה היתה חבוקה בזרועותיו. היא קמה בשקט כדי לא להעיר אותו והכינה קפה לשניהם. כששבה אל המיטה נראו לה כפות רגליו רכות ונעימות. איזה גבר עדין, חשבה לעצמה. היא התיישבה על קצה המיטה והחלה ללקק בהונותיו בתאווה.
🍑
🍑
🍑
