תת הכרה נפתחת כמו מניפה

בלילה, כשעצמה עינייה, הרגישה שמשהו גדול עומד להתרחש ובכל זאת נרדמה די בקלות.

מוזיקת הג'ז הקלה המשיכה להתנגן ברקע וחדרה את חלומותיה.
היא פקחה עיניה וחשה כי גופה עירום תחת השמיכה הרכה. היא לא זכרה שכך נרדמה אך לא יחסה לזה כל חשיבות.
ואז החלה לשמוע לחישות רכות מרחפות סביבה.
היא אימצה את ראייתה אל החשכה וראתה כי הלוחש הוא נחש.
נחש גדול במיוחד וגווני ירוק וכסף מעטרים את גופו.
היא הביטה בו ולא חששה. דוקא נדמה היה שהם מכירים.
הנחש המשיך ללחוש לה, להתקרב וללחוש, וככל שהתקרב חשה שהלחישות אינן בלתי מובנות,
וככל שהתקרב היא הבינה את אשר אמר.
היא לרגע לא חשבה שהוא דובר את שפתה או שהיא דוברת נחשית, אך באותו הלילה לחישותיו היו מובנות לה לגמרי.
היא הביטה בו ושמעה:
שלום אנה, באתי לבשר לך שהן נגמרו
נגמרו? היא אמרה
כן. הגעת למכסה שלך והן אזלו
טוב, היא ענתה בקבלת הגורל, אני לגמרי מבינה,
אבל נחש, אולי ננסה למצוא אחת אחרונה? מה אתה אומר?
אני לא בטוח שקיימת, לחש הנחש, אבל תני לי לבדוק אולי אוכל לאסוף כמה שאריות ולהרכיב מהן אחת נאה לסיום.
הנחש התרכז רבות והביט בה אל תוך עיניה הרכות.
גופה הצחור היה מרהיב תחת אורו של הירח המלא שהשקיף מין החלון הרחב שבחדרה.
הוא ראה שהיא לחלוטין מקבלת את גורלה ושהיא לגמרי מבינה את תפקידו הרב בחייה.
הוא הוביל את זנבו אל בין ירכיה והחל להחדיר אותו בעדינות מתוקה.
הוא הביט בעיניה ותוך כדי החדיר וליטף וחיפש ואיתר, כך זמן לא מועט.
לבסוף הביט בעיניה הנפקחות בסיפוק, הקשיב לקולה הגואה בחשכה, בליבה המחסיר פעימה, בגבה המתקמר מעלה, ולחששש, זהו מצאתי לך אותה, את האורגזמה המושלמת האחרונה.
כן, היא אמרה בנחת, הרכבת אותה בצורה מושלמת. יצרת לי אותה מפיסות האורגזמה שנותרו בגופי מכל אחת ואחת שהיתה. הצלחת להעלות בי זיכרונות עצובים ושמחים ודומעים ומרגשים ואפלים,
תודה לך נחש יקר.
בבוקר היא התעוררה, גופה היה מכוסה כולו בזיעה ובגדיה רטובים.
היא שלחה ידה אל בין רגליה ומלבד רטיבות היא הרגישה את הפעימות האלו, הפנימיות, המגיעות אחרי.
היא ידעה בליבה שלא תהיינה עוד וששאריות היותה נאספו לכדי האחת האחרונה.

💜

מכיוון שזו הנעימה שהתנגנה לי בראש עם כתיבת הטקסט ב3:30 בלילה, אולי היא תלווה גם אתכם בנועם.