תת הכרה נפתחת כמו מניפה

כתם קפה תחת ספסל מתפשט על רצפות החצר
מסרב להיעלם גם בגשם אחרון
כל בוקר טיפה חדשה מצטברת אליו
מגדילה את הכתם
מְרַצָּה עקשנותו

כתם בלב תחת חזה בוהק
הולך וגדל בשמש החמה
כל בוקר מצטרפת אליו טיפה חדשה
מגדילה אותו
מתעקשת עליו
מסרבת להיעלם על כל פגישה
מצטברת בכל פרידה
עד שהכתם מעכיר את הבוהק
עד שהלב מתכנס ומצטמצם
מסרב בכוח להלחם ולהתרחב

💜