תת הכרה נפתחת כמו מניפה

היא מביטה בעצמה במראה ולא מזהה
לא את העיניים הכבויות
אלו שדלקו פעם מאחורי דמעותיה
לא את הנפש שהתרוקנה
לא את הלב שהזדכה כבר על כסותו
היא מחפשת את האור שכבה
את החיוך שנעלם
היא מביטה עמוק פנימה
ולא מוצאת עצמה בשומקום

💜