בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ערום מלא

הכי חשוף. הכי אנונימי.
לפני 6 חודשים. 17 ביוני 2024 בשעה 21:21

כמה תמימה הייתי?

הייתי בטוחה שנעמוד בזה. הפעם ניפרד כידידים. הפעם לא יקרה כלום.

אשתו בחו"ל. הילדים ישנים למעלה. לפני דקה אמרתי להם "לילה טוב".

הייתי בטוחה שהפעם זה יישאר מפגש תמים.

החלונות פתוחים לרחוב, השיחה פתוחה וכנה.

מאז אנחנו הוא נאמן לאשתו.

הוא לא רוצה לפתוח את הקשר אם זה יהרוס אותו.

הוא חי חיים בטוחים. עם האישה והילדים.

הייתי בטוחה שלא יקרה כלום.

נתתי לו טיפים לרענון חיי המין עם אשתו.

הוא גילה לי סודות ששמר לעצמו.

שאלתי לשלומה.

דיברנו כמה היא מקסימה.

הייתי בטוחה שניפרד כידידים.

סיפרתי לו על התהליך שאני עוברת עם עצמי.

הוא שאל לפרטים ואיחל בהצלחה.

הייתי בטוחה שנעמוד בזה.

 

הייתי צריכה לחשוד.

 

כשהזמין אותי לביתו כשהיא לא בבית.

כשאמר "הילדים איתי באוטו. הם שומעים אותך".

כשליטף את ידי ברגע של שתיקה.

כשיצאתי מהשירותים והתריסים היו מוגפים.

כשחיבק אותי ולא שיחרר.

כשאמר "אני לא רוצה להרוס לך" אבל לא שיחרר.

כשתפס אותי כשבאתי לצאת.

כשמשך אותי לנשיקה.

 

הילדים ישנו למעלה.

עבר כל כך הרבה זמן.

הייתי בטוחה שהפעם נעמוד בזה.

 

לא עמדנו.

נאה-דורש - בטוח שהוא עמד ..
לפני 6 חודשים
ניגודית - חחחחח :) ללא ספק.
לפני 6 חודשים
spankindan​(שולט){Pitzki } - זה מה שקורה כשלא עומדים....שוכבים...
Carpe diem, חיי את היום, תיהני מכל רגע.
וכשתרצי להמשיך, תמשיכי הלאה בלי להביט לאחור.
את זוכרת מה קרה לאשת לוט שהביטה לאחור.
אפילו את שמה איש לא זוכר...
לפני 6 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י