הוא שלח לי כתבה על בחורה שהשיגה את התוצאה הגבוהה ביותר בהיסטוריה של אוניברסיטת UCLA במבחן איי קיו. 220. להשוואה, התוצאה הגבוהה ביותר בהיסטוריה היא כ-230 (לפי גוגל), והונו הקוגניטיבי של איינשטיין בכבודו מוערך בכ-160 עד 180 (על אף שמעולם לא נבחן באופן רשמי), וזה מרשים כשלעצמו. עוד מעניין לגלות (הפעם לפי צ׳אט ג׳יפיטי, כי כאן משקיעים בתחקירי עומק) שהממוצע באוכלוסייה הוא 100, וכל תוצאה מעל 130 מעידה על גאונות בואכה מחוננות.
הגאונה שלנו מספרת שהיא מחזיקה בתוצאה המבריקה הודות לעובדה שהיא הקפידה לבלוע זרע בכל יום במשך שנה.
מיד הפכתי להיות אמוג׳י שכולו כוכבים במקום עיניים. הייתכן שארוחת הערב (או הבוקר, אני לא קטנונית) המועדפת עליי יכולה להיות תשובה או תרופה לסתימותי המתפרצת? האם אני, דאמב, נצר לשושלת מפוארת של מטומטמות אוכל לשבור את מעגל הקסמים המטופש שהורישו לי אימהותיי? האם מיסוד מערכת היחסים של הגרון שלי עם הזין שלו על בסיס יומי עשויה לפתור את בעיותיי?
מצד אחד, הוא אוהב אותי מטומטמת. הוא אוהב שאני משקיעה בטיפוח המבט החלול שיש לי בעיניים, את העובדה שאין לי ראש למילים ארוכות, ושאני מונעת בעיקר מקצב זרימת הדם ומה״זצים״ שאני חוטפת בדגדגן כשאני מריחה אותו או חושבת עליו באמצע היום. מצד שני, תמיד היה לי חלום לתרום את גופי למדע, וכששני דברים כאלה (החלום שלי והתזונה המועדפת עליי) נפגשים, מי אני שאסרב?
אז יצאתי בקמפיין אינטנסיבי כדי לשכנע אותו להסכים, והבטחתי שלא יעלה לי השתן לראש ותמיד אשאר המטומטמת הקטנה שלו. אם הוא מעוניין להשתין לי על הראש, אגב, אני אול אין. כיוון שהוא אדם מכובד ורציני הוא שקל את בקשתי בכובד ראש, והסכים, אבל לא לשנה אלא לחודש, כי מה יש לי לעשות עם אייקיו כל כך גבוה, וכדי שהגולם לא יחכים פתאום ויעלה על יוצרו.
מיד פתחתי פה וניגשתי לעבודה, לא לפני שמצאתי אותו מבחן שלה ברשת ופתרתי שיהיה להשוואה, ואת מהלך הניסוי אשתדל לתאר כאן כדי שתחכימו גם אתם ביי פרוקסי.
וויש מי לאק 🥰