לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Little girl

רק תיתן לי לשבת על הברכיים שלך ולשחק.
לפני 3 שנים. 28 בנובמבר 2020 בשעה 14:43

אני יודעת את מקומי - איך אפשר לשכוח הרי אני הקטנטנה שלך 

אבל אני מבקשת להקשיב לכאב ליבך להיות שם בשבילך כפי שאתה שם בשבילי- מוכן לקבל אותי. 

זה לא אומר שאשתנה, זה לא אומר שאשכח את מקומי פשוט אוהב אותך כפי שאתה אוהב אותי. 

אני רוצה להיות לך אוזן, לתת לך את כל כולי, לקחת את הכאב שלך אליי ולהתחלק בכאב.  

 

אני רואה אותך, את כל מה שאתה מתאמץ בחוסר הצלחה להסתיר. אני רואה את הכל ובוחרת לרצות לראות יותר. 

הכעס העצמי שבך הוא התעודה הכי בולטת לכנות והטוב שיש בך, אתה לא נשאר אדיש למי שאתה אתה משנה וער לסיטואציות. 

התפקיד שלי כילדה הוא להעריץ ולאהוב אותך כל הזמן כשאתה מחנך, כשאתה מלמד,  כשאתה כועס ובעיקר שאתה משתטה איתי ומצחיק אותי עד שכבר קשה לנשום. 

 אז למה אני לא מצליחה לשמוע את הכאב שבך. 

 

תן לי - בוא נחלוק יחד. 

אני מבטיחה לא לשכוח את מקומי - רק תן לי להיות שם בשבילך כמו שאתה בשבילי. 

 

הקטנטנה שלך. 

לפני 4 שנים. 11 בנובמבר 2020 בשעה 10:48

אני מבצעת כל מה שהוא פוקד עליי,

אסור לי להתמרד או להגיד מילה לא במקום, זו חוצפה ועל חוצפה מקבלים עונש.

 

עליי לקום כל בוקר בשעות לא שעות, להכנס למיטה מאוחר מאוד, כמעט ולא לישון בלילות וכל זאת על מנת שארצה אותו בצורה הטובה ביותר. 

 

הוא יכול לבקש ממני לעשות כל דבר למי שרק ירצה ולמה שרק ירצה. 

 

עליי לשרת באהבה וקבלה. 

ומידי פעם אקבל צ'ופרים נחמדים אך בהחלט לא מתגמלים - בואו נדבר אמיתות גם הסחר לא הוגן. 

 

צהל אני לגמרי הזונה שלך ♥️

לפני 4 שנים. 10 בנובמבר 2020 בשעה 5:36

דאדי שלי, אני רוצה שתראה אותי. 

אני רוצה שתסתכל פנימה תבחן את הכאב שבי. 

שרק אתה תיהיה מסוגל למצוא את הקוד הסודי ללב שלי. 

מי שיכניס אותך בהזמנה לתוכו לא יהיו אלה המילים שלי. 

אלא, הרגשות שלי, המוח שלי, הלב שלי. 

המוח ידע כי אתה הביטחון שלי ואיתך אוכל להתרפס. 

הלב האטום ידע כי אתה בא לשחרר אותו. 

והרגשות שנפצעו,  ידעו שרק אצלך אוכל למצוא את המפתח לתרופה.

 

דאדי אני רוצה שתבין הלב שלי לא פוחד להגיד כואב אבל מאוד קשה לו להכנע,  להפסיק את המשחק שנקרא אגו. כדי לפצח אותי זה יותר מלשמוע את הבעיות שלי, אלא לדעת שאיתך אני יכולה להרגיש חשופה. 

הרי גם אם תדע את אשר על ליבי,זה בהכרח אומר שלך אוכל להקשיב?

*הושמדה

לפני 4 שנים. 5 בנובמבר 2020 בשעה 15:54

בתקופה האחרונה אני מרגישה יותר שלמה מתמיד! 

אני סולחת לעצמי, אני סולחת לעבר ומניחה לו. 

מה שהיה היה,מה שקורה מרגש ומה שיהיה כנראה יעניין. 

החיים הובילו אותי לשקיעות,

במקום להתבונן אל יופיין בחרתי לכאוב. 

במקום למצוא דרך פתרון נשאבתי לכשלון. 

אך לא באמת - כי הנה אני עדיין פה כותבת. 

 

סבלתי במכאוביי והרגשתי מחולקת. 

איך ילדה עם כל כך הרבה תאווה לטרוף את העולם, תמיד לבלוט, לחיות חיים וניליים של נערה מתבגרת, מפוצצת בביטחון עצמי. 

יכולה להסתתר בתוכה ילדה חסרת ביטחון והגנה, שמתביישת להגיד הנפש כואבת, תעזרו לי... 

שצריכה מישהו שיכאיב לי, שיתן לה לרגע להרגיש כאב אחר, לחלוק עם מישהו סוג של כאב

 

ולשנוא כל רגע שהיא כזאת פגומה. 

 

והיום אני רואה את עצמי רגועה , מה שלא חוייתי זמן.

אני מרשה לעצמי לשלב את העולמות שלי ולא להסתיר. 

 

אני לא שונה - אני מיוחדת. 

אני לא מתביישת לדבר מול אלפי אנשים ועדיין להרגיש צורך בהגנה. 

 

אני אוהבת לכתוב כבוגרת ובחדרי חדרים לכתוב כתינוקת.

 

אני אוהבת להסתכל ולהתחיל עם בני גילי, למרות שבפועל אני נמשכת לגברים הרבה יותר גדולים מהם. 

 

אני אוהבת להיות בבית הילדה המוצלחת , גאוות המשפחה ובשבילך להיות הילדה הקטנה, חסרת ההבנה. 

 

אני לומדת לאהוב את עצמי, כמו שאני. 

כי אני לא שונה - אני מיוחדת!

לפני 4 שנים. 2 בנובמבר 2020 בשעה 11:33

 

אני הכי רוצה בעולם שתחבק אותי, חזק, כמו דוב. 

שתיתן לי ביטחון ותבטיח שאף אחד חוץ ממך לא יגע בי. 

אני הכי רוצה בעולם, לפנק אותך , לבשל לך, לחכות לך בבית אחרי יום ארוך בצבא כשכל הבית נקי, אני בפיג'מה והאוכל מחכה על הגז. 

אני הכי רוצה בעולם שתלמד אותי , תדע בי הכל , תבין את המחשבות הכי כמוסות שלי, שתקשיב לסודות שאני לא מסוגלת להוציא. 

 

אני הכי רוצה בעולם שתגלה לי את כל הפנטזיות שלך, תיתן לי להגשים לך אותן, תן לי להיות לך כל מה שתרצה. 

 

אני הכי רוצה בעולם, לשכב לך בין הרגליים עם המוצץ בפה,תלטף לי את הראש ותספא סיפור מתוק על דאדי וילדה לפני השינה. 

 

שתיתן לי להרגיש כאב אמיתי וזה הדבר שאני הכי ארצה בעולם עם בכי וחיוכים. 

 

אני הכי רוצה בעולם שתרצה אותי באמת, כי אני מיוחדת, כי אתה בחרת אותי , כי אתה אוהב אותי. 

 

שתקשור אותי, פיסית ובלב אהיה כל כך בשליטה. 

 

אני הכי רוצה בעולם שתיתן לי ללכת סביבך על ארבע עם קולר ולהתחנן לצומי. 

 

אני רוצה לדבר איתך מלא כמו תינוקת קטנה ולהרגיש הכי בוגרת ובסדר בעולם.

 

אני הכי רוצה בעולם להיות עבורך משהו מיוחד, זכרון שלא תשכח.

אבא בבקשה, אם אתה קיים- בוא כבר! 

הילדה שלך זקוקה לך ולחום שבך.

אוהבת, הילדה הקטנה שלך 

לפני 4 שנים. 29 באוקטובר 2020 בשעה 17:21

אני קטנטונת, אני קטנה ואני מבטיחה שאשאר כזו, במיוחד באופי שדרוש לכך. 

אני מבטיחה שתמיד אהיה שם לשגע אותך, 

להציק לך, לעצבן ולהכעיס אותך, לצחוק איתך ולהצחיק אותך, לתת לך להרגיש ילד ואבא עד שתתבלבל  כבר. 

בכל יום אתה תבין עד כמה הילדה שבי צריכה אותך.  את הליטוף והחום שלך לצד הצבת הגבולות וחינוך אמיתי וקשה. 

אתה תראה אותי חשופה, כמו שאתה אוהב. הפחדים הרבים שלי יהיו חשופים למולך ואתה תרצה לפרוץ לי אותם. אתה יודע שרק לידך זה אפשרי, רק לידך אני חוששת ולא פוחדת. 

אני ארוץ לך בין הרגליים, אשחק איתך במשחקים גם בגיל 19 עדיין לא מתבגרים. 

אני אשגע אותך כל כך ואמתח את כל הגבולות  שיש לך, אריב איתך, לא אסכים איתך ואוציא את כל כעסי ההתבגרות שלי - עד שתדע לא להתרגש מהם ופשוט לצחוק עד שארגע ואז תחבק אותי. 

אתה יודע שכשאני עצבנית הדבר היחידי שיכול לגרום לי להתעצבן עוד יותר זה כשאתה רגוע, אבל אשאב לחיבוק שלך. 

 

אתה תושיב אותי על הרגליים שלך בכל פעם שתרצה להסביר לי את הטעות  ומיד אחרכך תפיל אותי על ארבע  ותיתן בי על הטעות. 

 

אתה יודע שארצה ואצטרך אותך בכל יום, אני מפלצומי שרוצה לדבר כל הזמןן! 

אתה תיהיה עסוק נורא  ןאשגע אותך נורא, במיוחד בעבודה. 

אתה תכעס כל כך אבל לא באמת, כי אתה יודע שזה מעולם לא בא ממקום רע. אלא סתם כי רציתי לשמוע "ילדה קטנה שלי, חלומות מתוקים. "

אני אלמד אותך על העולם שלי, עולם המשחקים שלי ואתה תלמד אותי על העולם הבוגר שאליו אני מסרבת להכנס. 

 

אני נמוכה עם חיוך של ילדה בכל פעם כשאלך לצידך ואחזיק לך את היד אתה תבין עד כמה אני תינוקת שצריכה הגבהה.

כשאני עצובה אתה רק תהנה לראות את המבט הילדותי שמסתכל עליך בכאב , אתה לא תימס ממנו להפך אתה תרצה לראות אותו יותר. 

אני עדיין מחפשת אותך, אבא שלי..

אני מבטיחה להשאר הקטנה שלך.

 

לפני 4 שנים. 26 באוקטובר 2020 בשעה 20:42

כמה חופש יש בכלוב... (אירוני)

כמה חופש יש ב*לבחור*  להיות נשלטת. 

כמה חופש יש בלהיות אמיתית,  כנה ושלמה עם העולם הפנימי שלך. 

לתת למחשבות הכל כך "לא בסדר" לצאת החוצה ולהרגיש הכי נורמטיביות בעולם. 

 

 

רק אתמול הבנתי עד כמה אני בנויה  מהחברה עד כדי כך שאפילו חופש המחשבה- נפגע! למרות שהייתי בטוחה שאני שונה...

 

'תיהיי בוגרת,

(באלי להיות הילדה הכי קטנה בעולם)

 

אל תתחצפי,

(זה חלק ממי שאני)

 

אל תעשי דברים מטופשים - זה מוזר  ולא הגיוני.

(למי אכפת?!)

 

תצאי רק עם בני גילך - רק הם יבינו אותך.

(ממש לא! בני גילי נבהלים, לא יודעים להתמודד ולא יצליחו לעולם לגרום לי לחייך כמו שולט שמתאים לי)

 

הבטן שלך יצאה טיפה - תתחילי לעשות יותר ספורט.

(מה לעשות? זה כי אכלתי עכשיו המבורגר והיה לי טעים)

 

האיזור שלמטה - הוא האיזור הכי פרטי אל תתני לאף אחד להתקרב לשם, הם ינצלו את זה.

(עכשיו אין לאף אחד גישה לשם, כי אני נגעלת מהמקום הזה, תודה...)

 

תחבקי בנים רק מהצד- כדי שלא ינסו לגעת בך יותר מידי. 

(הוא הכי מדהים בעולם, למה שלא אקפוץ עליו מאושר.)

 

אין דבר כזה ידידים - כולם רוצים להכניס אותך למיטה. 

(לא כולם נמשכים אליי, זה בסדר )

 

תזדקפי- שהגב שלך יהיה ישר תמיד. 

(אני תצפיתנית זה קצת בעיה)

 

תחליפי את הבגדים - הם זולים מידי. 

תחליפי את הבגדים - הם סמרטוטיים מידי. "

(מפה לשם, פשוט בלי בגדים)

 

אז לדבר על חופש הבדסמ לדעתי זה בכלל לא רלוונטי. 

אין בי שום אופציה לבחירה. 

ואתמול סוף סוף נפקחו עיניי.

כל כך שנאתי את זה שאני "כזאת", אחת שצריכה שישלטו בה, שיכאיבו לה כדי לחייך, אפילו ברמה המחשבתית רציתי שהמחשבות יעלמו)

אבל ידעתי שרק כאן אני אמיתית, אני- אני! 

אני רוצה לחיות את עולם הבדסמ, אני רוצה שהוא יהיה לי במחשבות, ברגשות, בתשוקות ואפילו בזוגיות. 

 

פה זה החופש הכי אמיתי - בתוך "הכלוב".

לפני 4 שנים. 20 באוקטובר 2020 בשעה 22:20

אני עדייין למדה.. 

נהנת לקרוא ולהשאב לקשרים שרק בדמיוני, אלו הן החוויות שלי... 

השאיפה למקום הזה, אל הצייתנות המוחלטת דוחקת אותי לצאת החוצה. 

ומתי אהיה מוכנה להתמסר?

לא רע לי, אני נהנת לקרוא אך עדיין מחכה בסבלנות לתור שלי. 

הרבה שואלים אותי למה אני לא כותבת על שליטה או מה אני אוהבת בשליטה במקום הפיזי, (קשירות, פלאגים, כאבים) אני אוהבת הכל אבל למי זה משנה, כל הבנות הנשלטות כנראה אוהבות מכל דבר מעט.

אני מחפשת קשר עמוק יותר, דרך חיים....

מנטור, שליטה טוטאלית! להתרגש ולאהוב רק אותו, כשהוא יגיע הביתה אחכה לו על ארבע ורק ארצה לשמוע את היום שעבר עליו בתשוקה. בכל פעם שישאל אותי שאלה ואענה תשובה נכונה הוא ילטף לי את השיער.

אני לא רוצה עוד סיפור למסגר בספר החיים, אני יכולה למצוא את זה בכל מקום- זה משעמם אותי.

לפני 4 שנים. 10 באוקטובר 2020 בשעה 20:17

אני לא טובה מספיק!

אני פשוט לא טובה, אני לא צייתנית ובטח לא ראויה. 

 

 

היום פעם ראשונה שסיפרתי למישהו מי אני באמת- הוא נבהל, ברח ואפילו לא התעניין מה קיבל ממנו הצד השני. 

במקביל, להשתייך לא כל כך  הולך לי אני חוצפנית ולא מאפשרת לעצום עיניים ולתת להובלה למשוך אותי. 

 

 

 

אני שואלת את עצמי למה אני לא מוצאת את המקום לי בעולם?!

למה אני מרגישה שיכת לכל המקומות אבל בעצם לא שייכת לאף אחד. 

עוד לילה מוצף דמעות, חוסר הבנה לקבלה עצמית.

לפני 4 שנים. 8 באוקטובר 2020 בשעה 21:32

היום זכיתי לשיעור מאוד חשוב. 

בדסמ לא חייב להיות רק צורך אלא גם רצון. 

רצון אמיתי לאהבה שמתווספת לה אהבה נוספת. 

אהבה אמיתית בין בני זוג, פשוט הקשר שלהם הוא בריא ופתוח

יותר משל כולם. 

 

להפוך את הדבר שנקרא "לא שגרתי" לשגרה הכי אמיתית של החיים- אהבה. 

אהבה בדרך מיוחדת, בדרך שלי. 

אז אמנם זה לא צלח בנינו, אבל תודה שנתת לי דרך מעניינת לראות את זה ולא לשנוא את זה, או לכנות את זה רצון ולא צורך. 

רצון זה חיובי. צורך- זה בעייתי.