לפני 3 שנים. 16 בדצמבר 2020 בשעה 9:53
כל הזמן, אחורה..
אני מתקדמת, המחשבות חוזרות ליושרן.
מתחיל להיות טוב, אני מאמינה אני אומרת
ואז בשנייה שוב מתערער והביניין קורס.
שוב רוטינת המחשבות טסות ..
בדיוק בסדר הזה, כל פעם מחדש.
הלם או פאניקה מדבר שגרתי.
התנגדות בכל תוקף אף על פי שהבחירה תמיד אצלי.
בכי ורעידות,
התקפלות למצב עובר
וכשהעצב הפנימי עובר..
מתחיל לו הכעס, שהוא הנוראי מכולם כי דרכו כמעט וקשה לצאת...
כולם אשמים, לא אני אשמה, אולי הוא אשם? שיניח לי כבר עברו 7 שנים!!
אני נופלת אל שינה עמוקה והסיוטים לא מאחרים להגיע.
מתעוררת ואני שואלת את עצמי התקדמתי?
