" כל מה שהכרתי בחיים זה רק זונות, פרוצות לשעבר, מטורפות. אני רואה גברים עם נשים שקטות ועדינות, אני רואה אותם בסופרמרקטים, אני רואה אותם הולכים יחד ברחובות.
אני רואה אותם בדירות שלהם: שלווים,
חיים ביחד. אני יודע השלווה שלהם היא רק חלקית, אבל זו שלווה, לפעמים שעות וימים של שלווה.
כל מה שהכרתי בחיים זה רק מכורות לכדורים, אלכוהליסטיות, זונות, פרוצות לשעבר, מטורפות.
אחת הולכת
מגיעה אחרת
גרועה מקדמותה.
אני רואה כלכך הרבה גברים עם בחורות שקטות ונקיות.
בשמלות כותנה משובצות
בחורות עם פנים שאינן זאביות או דורסניות.
"בחיים אל תביאו לפה שום זונה." אני אומר לידידי המועטים, "אני אתאהב בה."
"אישה טובה לא היית סובל, בוקוסבקי."
אני צריך אשה טובה, אני צריך אשה טובה יותר ממה שאני צריך את המכונת כתיבה הזו, יותר משאני צריך את האוטו שלי, יותר משאני צריך את מוצרט ; אני כלכך צריך אשה טובה שאני יכול לטעום אותה באוויר, אני יכול לחוש אותה בקצות-האצבעות, אני יכול לראות מדרכות שנבנו כדי שכפות-רגליה ילכו עליהן.
אני יכול לראות כרים בשביל הראש שלה,
אני יכול להרגיש את צחוקי הממתין,
אני יכול לראות אותה מלטפת חתול,
אני יכול לראות אותה ישנה,
אני יכול לראות את נעלי הבית שלה על הרצפה.
אני יודע שהיא קיימת
אבל איפה היא על פני האדמה הזאת בזמן שהזונות ממשיכות למצוא אותי? "
צ.ב