סערות ספתא

אני מאד אוהב את השיר הזה.
עכשיו יש לו משמעות נוספת עבורי.
כשהוא ימחק, תדעי שהפסקתי לחכות.


אחכה

אחכה
כל הלילה אחכה
וביום את הצאן
אשקה
ואחכה

זמן ישטוף
ושנה כמו יום
תחלוף
ולבי לא יחדל
אהוב
אותך, רחל

כוח -
תני לי כוח לסלוח
את השקר לשכוח
רק לזכור כי
האבן לא הייתה כבדה אז
בשדה
כשפגשתי בך
הו רחל
אחכה לך
ואייחל וקולי יעקוב בליל
אחרי רחל

אחכה
כל הלילה
אחכה וביום את הצאן
אשקה
ואחכה לרחל.

מילים: עלי מוהר

הדבר הזה, שאקרא לו כך ולו רק בגלל הפחד לקרוא לו בשם האמיתי, מפחיד אותי.
אני באמת מפחד.

לא מהתחושה ומשמעותה.

היא נעימה. עילאית.
גורמת לי להלך מרחף על פני האדמה.
סומא לכל דבר אחר.

מפחד לאבד אותך.
שתגוזי במהירות שבה פרצת לחיי.
תלכי לבלי שוב.

מפחד מהקנאה.
מפחד שאאכזב.

לו רק היתה לי שליטה על משהו מכל זה.
אבל אני לא שולט.
אני מובל.
אחרי רגשות מסמאים.
אחרי דמותך.

מרגיש כל כך פגיע.
כמו שלא הייתי מעולם.

ומפחד.

התפרצת לחיי ביום סתמי.
ככה פתאום. בלי להודיע.
בלי שאהיה מוכן לסערה.

יפה.
תמירה.
בוטחת בעצמה.
מבט חודר. בוחן.
חיוך שובב.

נשבתי.
נכנעתי.
מיד.
בלי תנאים ושאלות.
בלי לרצות.
רק לרצות.

חושק.
בך.
בגופך.
בשליטתך.

אתמסר.
עשי בי כרצונך.
לושי את גופי.
את נשמתי.

הכניעי.
חדרי אלי.
אל גופי.
אל נפשי.
עד בוא העונג.
עד בוא הכאב.
עד אובדן זהות.