סערות ספתא

אני צריכה לעזוב אותו, שאלת.
שתקתי. שתיקה ארוכה מהרגיל.
אני יודעת מה אתה חושב, אמרת.
השתיקה שלך מדברת.

חשבתי על השאלה הזו הרבה פעמים.

שאלה קשה שאלת אותי.

צפיתי בכם.
כל אחד לחוד וביחד.
שמעתי מילים ממך וממנו.

האיש שלך הוא איש מקסים.
אוהב אותך ודואג לך. הוא האיש שלך.

קצרה היריעה, כאן במרחב האינסופי הזה עבור התשובה שלי.
ובעצם אני כלל לא בטוח שכאן המקום.

בתור התחלה, אוכל לומר לך, לא.
את לא צריכה לעזוב אותו.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

והיא?
אל תכעסי עליה.
איני מכיר אותה, אבל אני משוכנע שמעשיה באו מאהבה אליך.
מדאגה כנה שמאפילה עשרות מונים על הפרת האמון.

היא עשתה את מה שאני הייתי צריך לעשות ופחדתי.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

הם, שניהם, אנשים שאוהבים אותך מאד.
תשמרי עליהם.