סערות ספתא

כשהוא היה רוצה אותה, אבל לא היה לו הרבה זמן הוא היה מגיע ללא הודעה, נכנס, משעין אותה על השולחן במטבח ובועל. עם בגדים ותחתונים מופשלים. לא היה אכפת לו שאשאר בסלון ואצפה בטלוויזיה בשקט (בהם היה אסור לי לצפות) כי הוא בא רק לכמה דקות כדי להתרוקן. וגם לי לא היה אכפת, כי ידעתי שהזיכרון שלו הנוטף מתוכה ישאיר אותה לא מסופקת והיא כמעט מיד תזמין את הידיד האחר שלה.

והוא, הידיד, היה נותן לי ללקק.

כמו ארטיק.