תתמקם.
הפעם פינקתי אותך אהבה שלי. שלחתי הודעה עוד לפני שנכנסתי לחניה שהזמנת עבורי כהרגלך. יהיו לך כמה דקות טובות לתרגל את התנוחה, לתרגל סבלנות, לתרגל שקט. להשתפר. כלב טוב שלי.
תראה מה זה, לוקח להם יותר זמן מהרגיל לפתוח את החניון עבורי. איזה יופי שנוספו לך עוד כמה רגעים לתירגול. איך החיים תמיד מסתדרים באופן מושלם. מזל שהרכב המפנק שלך אצלי. תחשוב מה היה קורה אם הייתי נאלצת להמתין בלי חימום לישבן הקטן והמלכותי שלי, באמצע החורף המושלם הזה.
מעלית. לוחצת- קומה 3.
מעניין אם הם יודעים מי אתה. אם הם רואים את הזיוף שלך כמוני. אם הם רואים אותך חשוף בכל פעם שאתה מגיע לבד, עבד אפסי וחסר משמעות.
מגיע לך שכולם ידעו מי אתה, אהבה.
מגיע לך לנוח מהמשחק. לחדול מלהתאמץ על הדמות המרשימה הזאת שאתה מתחזק יפה כל כך. הדמות שלא נחה וצוברת עוד חוויות, עוד חברים, עוד נכסים, עוד ממון, עוד רעש ועומס וזיוף.
מגיע לך לקבל שקט ממבטים חושקים, מצפים, דורשים, נשענים. אתה ראוי לזה, אהבה. להיות כלום. חסר חשיבות. זניח. נח. מול כל העולם.
בקרוב, אהבה
כולם יראו
מגיע לך כל כך
יהיה חשוך, אבל לא יותר מדי. מספיק כדי שיראו את השרטוט המושלם של הגוף שהיה שלך והיום שייך לי. אתה תימתח כמו שאני אוהבת. גבך אלי. התחתון הקטן איתו תגיע, פריט הלבוש היחיד שתצטרך כשתצא לאסוף אותי, יופשל לכוון הברכיים. והתחת המושלם שהוא שלי יבקש אהבה. זה הרגע שאני עצמי מתקשה בדחיית סיפוקים, מצד שני לא אני זאת שעוברת פה חינוך. יד תישלח. תלטף.. תרפרף ממרכז הגב וארגיש אותך מצטמרר, עד לקפל היפה והמדויק שמעל הרגליים.
איזו יצירת אמנות אתה. כמה קשה זה, להיות נחשק כל כך. כל הזמן בפוקוס. פה אין בזה צורך. הפנים היפות שלך ממילא מושפלות לרצפה. מי יעיף בך מבט שני בכלל כשאתה עלוב.
אנשק אותך ברכות בצוואר
אצמד
כן אהבה, אני יודעת כמה אתה אוהב את זה.
עכשיו. די.
אחר כך כבר אאסוף את כל הגודל הענק שלך אלי. תתכנס מכורבל בי ואלטף אותך ברוך. תהיה קטן שלי.
אבל קודם
צריך להתחיל לצייר עליך
סימנים של אהבה
אני לוקחת צעד אחורה,מודדת את המרחק ממני אליך ובוחנת כל מילימטר בך.
כמה אתה מצפה לרגע הזה
לאפשר לכולם לראות
איזה כלום נפלא אתה
קומה 3
סוויטה
הדלת פתוחה לכבודי