השילוב הראוי

אושר היא תופעה מדבקת. 

בדוק! 

לעיתים ברגעי מבחן, אדם משווע לקול שפוי. 

קול להרגיע, לחלוק, לפרוק..

תזהו את אלה שזקוקים למילה מחזקת סביבכם.

תושיטו יד גם אם לא נתבקשתם. 

רציתם שליטה - זאת אולי כל התורה על רגל אחת. 

פתיחת ראיון העבודה, אי שם לפני שנים, הייתה, בפרספקטיבה לאחור, אולי הנקודה היחידה בזמן שהייתה לך עמדת כוח כלפי.

אומנם שנים לאחר אותו ראיון עוד כיהנת באופן רשמי כבוסית הישירה שלי, ועדיין.

כבר באותו ראיון עבודה קבלה לעבודה, התחיל מהפך, התחיל תהליך.

לא הרבה זמן חלף מהרגע שבו הצלבנו מבט ובחרת להשפיל מבט באותו הראיון ועד לרגע שבו מצאת את עצמך כפופה על שולחנך, ראשך מרותק, ואני בך.

שנים עברו מאז, עמדות הניהול בנינו התחלפו, ועדיין כל מעבר ליד משרדך מזכיר לי ששליטה לא קשורה להגדרת תפקידים..

היא עולה לרגע לבמה, 

הם מריעים לה, 

מעודדים אותה להוריד עוד פריט, עוד פיסה, עוד.. 

והיא, שיכורה מתשומת הלב לא ערנית למתרחש, 

ולא מבינה שמחר, כשהיא תהיה ערומה לגמרי וחסרת כל הגנה, הם כבר יעודדו את הגיבורה הטרגית הבאה. 

1. חשיבה חיובית.

2. צמצום הלא נודע. 

3. שיחות עם חברים במצב זהה, בחזקת צרת רבים. 

4. אמונה אישית לעמידה באתגר. 

5.דמיון מודרך. 

6. גיבוש תוכנית ועמידה בה. 

ששת הטיפים המובלים למשתתפי טריאתלון, וכנראה לא רק..

רומזים לנו שיש סקס אחר..

זה הזמן, הביאוהו לכאן.

וואלה, העולם משתנה לנגד ענינו. 

מכור לנקודה המדוייקת הזו בזמן, שבה ברור לשנינו שחיזור וגישוש, הופכים להכרעה והחלטה להיכנע ולהתמסר. 

אף פעם אין לה מאפיינים קבועים וידועים מראש, ועם כל אחת היא היא נחוות באופן שונה לגמרי. 

מילה, מבט, תנועה, מחווה, חדירה.. עם מסר אחד בקצה. 

כשהוא הציע שנעשה שימוש באפליקצית Zoom, לא בטוח שזה מה שראה לנגד עיניו.

היא איתי, והוא צופה - מרחוק. 

אמרו פעילות אקטיבית בזוגות בלבד, לא? 

דרשתי ממנו לכתוב מה הרגיש.....

״המבט בעיניו ברגע שחדרתי אותה, היה שווה את כל המאמץ״

מהרגע הראשון היה ברור לי שזה הולך להיות שונה ואחרת. מהדרך שבה היד שלו נחה בטוחה ויציבה על הירך שלה בזמן שהם לגמו מהיין וצחקקו.

הייתה בה סערה ובו שלווה. וזה גם לא לגמרי פשוט לראות את האישה שאתה אוהב ונמצא איתה שנים הופכת לנקבה מרוגשת ומטפטפת במחיצת גבר אחר. אחר בכל מיני מובנים. כשהם התחילו להתגפף קצת ואז גם להתנשק, הלהט ביניהם היה מורגש שם. ניסיתי להוריד מהם עיניים כדי שהצריבה הכואבת הזו תפסיק אבל פשוט לא הצלחתי.

זה כמו להביט לתוך להבה מרצדת מהפנטת. חשבתי לרגע לעצום עיניים בתקווה ילדותית נאיבית כזו שאולי אני אעלם, אבל המבט שלי לא יכל לזוז מהדרך שבה הלשון שלו בטבעיות חדרה ואנסה קצת את הפה של האישה שהייתה פעם שלי. הדרך שבה היא פתחה עבורו את הפה שלה, וקיבלה בברכה את הפלישה העמוקה שלו לתוכה, הבהירה לי שמהרבה בחינות היא לאט הופכת להיות שלו.

וכך, ישוב במרגלות הספה ליד המקום שבו הרגליים שלהם מונחות, אני מביט בה ובו מבלי יכולת לצייץ ובקושי נושם. כשהם עצרו לרגע לנשום היא הפנתה עם מבטה את המבט שלו לעברי והם החלו לחייך ולצחוק קצת כשהם ממשיכים ללגום מהיין. רציתי להסביר להם שלמרות שאני ערום ולמרות שפיזית יש לי זקפה, אני גם שונא את זה ושזה כואב לי ומשפיל. שזה גם לא נעים לי. אבל זה היה מאוחר מידי, כי הם ראו לתהומות הצורך שלי והבינו לעומק עד כמה עונג והנאה זה יאפשר להם. יין ויאנג. הם זוקים לי כשם שאני זקוק להם בדיוק ככה בסיטואציה הרותחת והבלתי אפשרית הזו.

הוא הביט עליי בחיוך נינוח ומנצח בזמן שהיא טורפת לו את הצוואר ונעלמת עמוק בריחות שלו. היא הייתה כולה בו והוא מצידו בשלב זה רק הביט בי מחוייך ומשועשע. ״אני אוהב הרמונייה״ הוא סנן אליי והרים מעט את כף הרגל שלו לכיווני מביט בי מביט בה בצוואר שלו מבעד לרגל שמעט חוסמת לי את שדה הראייה. ״בקצב שלה״ הוא הוסיף עם חיוך סאדיסטי, ״הנה, אני נדיב גם איתך ומרשה גם לך לנשק חלקים מסויימים בי״. הוא התרווח שם לאחור ונשם עמוק בזמן שקצב וקולות הנשיקות שלה בצוואר ובחזה שלו התאחדו עם קצב וקולות הנשיקות שלי בכף הרגל שלו. הוא עצר אותה לרגע וביקש ממנה להביט בי סוגד לרגל שלו. הדבר הבא ששמעתי אותה אומרת לו היה ״אתה כל כך מגרה אותי. אני צריכה אותך בתוכי.״ הוא שחר את הזין שלו מהמכנס ודרש מהפה שלה להקיף את הזקפה הרותחת שלו. את כף הרגל שלו הוא הניח על הזקפה שלי ולכד אותה בין הרגל שלו לרצפה. והמחשבה הזו לא עוזבת אותי, הדרך שבה הוא משתמש בפה של אשתי שהולכת ומתמסרת עם כל הגרון שלה לגבר הנורא הזה, והדרך שבה טיפת הגבריות שנותרה בי נרמסת מתחת לרגל שלו, פשוט לא עוזבת אותי. הוא שולח אצבעות לתוכה והמבט המגורה שלה כשהיא נותנת את עצמה לזין שלו אומר הכל. היא מתאהבת. היא פעם הביטה גם בי ככה אז אני צריך לדעת.

המבט בעניו ברגע שחדרתי אותה, היה שווה את כל מאמץ.