שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

על כיפה אדומה וחיות אחרות

מסע לגילוי הקצוות, השליטה, ההתמסרות והכאב.
לפני 3 שנים. 28 באוגוסט 2020 בשעה 18:48

מ: שימי לב צעצוע!

    נכון אני תמיד מסדר את כל כלי העבודה שלי בתחילת סשן?

ב: נכון מאסטר {אני כל כך אוהבת בקטע מוזר את הסדר המופתי הזה.}

מ: היום את תעשי את זה

ב: גרררר

מ: תורידי את השמלה האדומה ותעצמי עיניים

    תביאי שקית אחת מהכורסה ותשפכי את תכולתה על המיטה

    ואז גם את השקית השנייה

    ואז תפרשי את שתיהן על הכורסה

ב: {יפ, סדר מופתי. קצת אנאלי אין מה לעשות, בכל זאת בדסמי, אחרי הכל}

 

עוצמת עיניים

מתמכרת לחוסר הידיעה

אני אוהבת את המשחק הזה.

מפזרת את תכולת השקית על המיטה

מ: תתכופפי! ותרימי חפץ אחד

מרימה,

ממששת אותו לאט לאט

מ: עכשיו תנסי אותו על עצמך

טאק, טאק, טאק

זה כואב ונעים

מ: תניחי על הכורסה, תתכופפי, תרימי עוד אחד

מממ...מה זה?

ממששת לאט, מלטפת אותו עם האצבעות

מעבירה על הלחי

נוגעת בעצמי איתו
בהתחלה בעדינות וליטוף

ואז מכה ועוד מכה

לפעמים על הירך

לפעמים על התחת.

מרגישה אותך מסתכל עלי

רואה הכל

מתענג על המראה

שומעת אותך מתעורר

אבל לא יכולה לראות

רק להרגיש עלי את המבט

מבט מרוצה

ולשמוע את הקול שלך

מצווה עלי להמשיך

עוד אביזר ועוד אביזר

פלוגר

קיין

ספנקר

גלגלת

ועוד דברים שאני כבר לא זוכרת את שמם

אבל כבר מכירה את המגע שלהם

מכל מיני כיוונים

ההתחלה האיטית הזאת

להרגיש כל אביזר ולדמיין אותו עלי

בידיים שלך

מכאיב לי

לדמיין אותך מדמיין כל אביזר עלי ומה תעשה לי איתו

בזמן שאני עושה את זה לעצמי

ומסדרת אותם בסדר מופתי

על הכורסה.

וכל אחד מקרב אותי יותר למה שעומד להגיע.

 

 

 

 

 

 

ההנהלה - גאוני
לפני 3 שנים
buttertoy - אוף, זה היה סשן טוב ומחרמן.
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י