שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

על כיפה אדומה וחיות אחרות

מסע לגילוי הקצוות, השליטה, ההתמסרות והכאב.
לפני 3 שנים. 28 בנובמבר 2020 בשעה 18:56

שבוע אמוציונלי.

 

ועכשיו אתה מפשפש בתיק,

"אני יודע שהיה לי פה קיסם"

מדבר עם עצמך.

כן, קיסם

הדבר הקטן הזה מעלה בי זכרונות רחוקים.

כל הדייט הזה

עם המעיל פרווה סינטטית השחור שלי

והגשם

והקיסם

מזכיר לי רגעים ראשוניים

אני חושבת ששלחת לי את התמונה עם הקיסם בפה

עוד לפני שזה התחיל

ונראה לי שאני בכלל נתתי לך את הרעיון הזה עם הקיסם.

ועכשיו אתה מחפש קיסם

ונדמה שזה בכלל לא בשבילי.

והנה אתה חוזר

עם הקיסם

ומתחיל לחרוט איתו על הגוף שלי

מלמעלה

למטה

וזה לא כואב

זה שורט

וחורט

עד שזה גם קצת כואב

לפעמים

וזה מזכיר לי שורה מתוך טקסט שכתבתי לך:

בא לי לשרוט אותך מרוב רגש

שתרגיש את איך זה חורט לי בלב.

 

ואתה שורט אותי מרוב רגש עכשיו

ומשאיר לי 3 שריטות למזכרת על השד השמאלי

חורט לי את כל השבוע הזה

ואת הנשיכות שלך

שמתחילות רך ונעים וחמים

והופכות להיות חודרות

וננעצות

יותר ויותר

עמוק בבשר

עד שהמח שלי מתפצפץ לרסיסי כאב

שחורט לי בלב

את כל הרגש הזה.

 

ההנהלה - זה טוב. זה טוב מאד.
לפני 3 שנים
buttertoy - הפוסט או הרגש?
לפני 3 שנים
buttertoy - או החריטה?
לפני 3 שנים
ההנהלה - הפוסט: הרגש. החריטה.
לפני 3 שנים
arcoiris​(נשלטת){שייכת❤️} - חולה על הכתיבה שלך
לפני 3 שנים
buttertoy - תודה אהובה 3>
לפני 3 שנים
היצור - וואו ... !!!
לפני 3 שנים
buttertoy - וואו אתה והחריטות שלך
לפני 3 שנים
KitKat - "בא לי לשרוט אותך מרוב רגש
שתרגיש אתה איך זה חורט לי בלב".

מלים ששרטו לי את הלב :/

לפני 3 שנים
buttertoy - את חמודה :-) זה נכתב בקטע טוב דווקא...אבל ברגע שהיה לי קשה לבטא את הרגש, אז הייתי צריכה לשרוט אותו
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י