לפני 3 שנים. 14 בינואר 2021 בשעה 8:55
את בטח כבר חושבת מה תכתבי לבלוג...
לא מאסטר,
כרגע אני לא חושבת.
המח שלי על הולד.
כיבית אותו וקשרת ברצועה.
זה מה שאני כל כך אוהבת בלהיות איתך
אין לי צורך במח שלי
הוא יכול לצאת להפסקה
וזה הזמן היחיד שהוא בהפסקה.
שאט דאון.
אני עכשיו בסצינה בסרט שלנו
אני הטרף
מחכה ללא נודע שלי
בעיניים מכוסות.
מתמקדת בתחושה
באוויר
בריח
בקול
במגע
בפחד
בריגוש
בסקרנות
בעונג.
אני לא חושבת
ואני לא רואה.
רק מדמיינת.
והדמיון מרטיט לי את כל הגוף
וגורם לו לנוע
על הגלים.
המח כבוי.
כשאתה יוצא,
אל תשכח להדליק אותו בחזרה.
