אני נוסעת את הדרך אליך,
כבר נסעתי אותה לא מעט פעמים
והיום הנסיעה היא אחרת,
גם היא תחכה לי שם בסופה.
היום הנסיעה היא אחרת כי זה טטריס התחמקות ממשטרות
משחיזה לעצמי תירוצים עלובים במח
והלב שלי דופק
בקושי היה לי תיאבון
זה תמיד ככה כשאני מתרגשת.
לפחות זה דיאטטי.
בסוף הנסיעה יחכו לי שני סדיסטים במחיר אחד
הגוף המזוכיסטי שלי מנסה להתחלות רגע לפני.
אבל אני יודעת שברגע האמת
הוא ישכח הכל.
איך שתניחו עלי יד
בצביטה
בסטירה
בעיקום היד שלי מאחורי הגוף
בפליק על התחת
אני כבר אתחיל לנזול
ואהפוך להיות חומר ביד היוצר
הפעם שני יוצרים.
וכשנהיה בחדר
תיפול עליכם אלומה של אור צהוב
ותהיו כל כך יפים
וואו, אתם יפים כמו על אמדי ואני אוהבת אתכם עכשיו
אני ממש אוהבת אתכם
מסתכלת עליכם מתנשקים וזה פשוט יפה וטבעי.
ואני מרגישה את זה בלי שום כימיקל
רק כימיקלים טבעיים שמופרשים מהגוף שלי
כימיקלים של כאב מעורבב בעונג
ואתם מכאיבים לי
הו, כן, אתם מכאיבים.
אתה בכאב שלך שאני כבר מכירה
רחב וחם כמו היד שלך והלב שלך
מתפשט בי לרוחב
ואת בכאב חדש
נשי
עמוק
חודר
ונושך
ודוקר בבשר.
ואין הפוגות
כשאת מפסיקה, הוא ממשיך
כשהוא מפסיק, את מכאיבה
אתם משחקים איתי כאילו הייתי הצעצוע הקטן שלכם
ומתדיינים מה לעשות עכשיו
ומתמקחים איך לחלוק אותי
מי בכאב ומי בעונג
וזה כל כך כל כך מדליק
פשוט להיות שם ולחכות למה שיקרה עכשיו.
ואתם מגיעים לשיא
בנקודות הכי כואבות
בקיין שמכאיב לי בכפות הרגליים
ובמצבטים שאת מושכת לי בפטמות
שני הכאבים הכי כואבים ביחד
אההההההההההההההה
פאקינג שיט
אני נרצחת וצוללת כל כך
שלא נשארות לי מילים
ולא נשארות לי צעקות.
אני אלומה והלומה.
זה כל כך כואב
וזה כל כך טוב
זה כאילו הסדיזם שלכם
והמזוכיזם שלי
משתלבים בהרמוניה מושלמת
צליל מוזיקלי הרמוני
שמשתלבים בו קולות העונג הרכים שלה
והצחוק הסדיסטי
והמבט הזוהר שלך בעינים
ואני רק חושבת לעצמי
פאק מיי לייף.
והשיר הזה מלווה אותי בנסיעה הביתה:
