על כיפה אדומה וחיות אחרות

יש רגעים שנדמה לי שדי, השליטה שלך עלי יורדת.

החיים נכנסים ומתערבים

אני בראטית יותר והחבל מתארך.

אבל אז אנחנו יושבים במרפסת

מדברים על הא ודא

שותים משהו

מעשנים משהו

ופתאום אני מחזיקה את היד  שלך

אני מתחילה להתרכך

אני רוצה להתחכך בה

אני רוצה לנשק אותה

כמו נתינה שמנשקת את יד המלך שלה

ואני מופתעת מזה

כל פעם מחדש

אני רוצה ללקק אותה

ולשאוב אותה

להסתכל עליך עוצם עינים

משנה תודעה

מתמסר להתמסרות שלי

הופך למלך

אתה אומר שהפעם היינו וניליים

כי היה פחות כאב

כי היית בעיקר בתוכי

בהרבה חלקים

בכל החורים

בהרבה מובנים

אבל זה אף פעם לא ונילי

כי אני תמיד הנתינה שלך

זה לא משנה מה נעשה

גם כשאני קשורה

וגם כשאני משוחררת

גם כשאני חצופה

וגם כשאני מתנגדת

כבר נתתי לך אותי