על כיפה אדומה וחיות אחרות

מאדים​(אחר) - הנה, ביקבקת :)

buttertoy - לא בטוח…הרגיש יותר כמו אוויר בשקל הבוקר

מאדים​(אחר) - אכן בעיה, הזמן מעמעם את התחושות והזיכרונות הברורים גם הם מטשטשים ועם זאת, לא נמחקת מהזיכרון העובדה שהיה שם אירוע משמעותי כמו גם געגוע...

worldinmyeyes{לא מחפשת} - אבל הם שם, צרובים בתוכך. מעבר לכל מה שהיית יכולה לכתוב על פתק בבקבוק.
וגם, יש לך תמונות, שברגע אחד מעבירות אותך ליקום המקביל.
אל תשכחי, גם ברגעים קשים, יש לך את הקסם הזה בתוכך.

buttertoy - זה נכון, אבל לפעמים זה מטשטש. והתמונות אגב, הן תמיד יפות, גם מרגשות, גם מדליקות, תלוי בסיטואציה. אבל הם מנקודת המבט שהיא לא שלי (שזה גם מגניב, כן, לא אומרת שלא, לפעמים אפילו מגניב יותר). אבל הרגעים האלו, זה משהו חמקמק יותר, זה מנקודת המבט שלי, וזה יכול להיות שבריר של מבט, שבריר של חיוך, רגע מסוים, צליל מסוים, לא תמיד אפילו ממש בתוך סשן, לפעמים זה גם לפני או אחרי. קשה לאגד את זה בצילום