לפני 18 שנים. 31 בינואר 2006 בשעה 8:24
& פעולה פשוטה כביכול, כמו ללכת ברחוב ראשי, עם מודעת לכל הפחדים סחטה ממני המון אנרגיות
& הלכתי אל האיש שמרגיש לי בטוח ומצאתי את עצמי מתחבאת מהעולם, אפילו מהחיים עצמם.
& הבטתי באישה שעושה מה שהאמנתי שחשבתי שהוא בלתי אפשרי ונגמרו לי כל התרוצים.
& יש לי הזדמנות לעשות כל כך הרבה דברים, ובנתיים מרגיש שאני לא עושה כלום.
& אני חייבת להבין שאי אפשר לעשות היום את כל מה שלא הספקתי, צריך לקבוע סדרי עדפויות.
& אני לא מצליחה לוותר על הרצון להתמודד איתו פנים מול פנים, למצוא דרך להתגבר על העבר.
& אני פתאום קולטת על כמה דברים הוא ושפחתו מוותרים כדי לא להתמודד עם העבר שלי ושלו.
& אני מתביישת במקום שאני נמצאת בו היום, במקום בו הייתי בעבר
& לא משנה כמה נורא ואיום המצב שהייתי בו, שאני כותבת כאן, אולי יוכל ניסיוני לעזור לאחרים
