אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון
לפני שבועיים. יום שלישי, 6 בינואר 2026 בשעה 3:13

''מותר לך?'' שואל הצוק

החיוך שהוא הביא איתו מתרחב על שפתיי

והמחשבה שעולה לי היא שהכל מותר

הבעל המדהים שלי סומך עליי שאשמור על הגבולות

הזאב המהמם שלי לא היה מדמיין להגביל אותי

הריגר המרהיב שלי רק רוצה לראות אותי משגשגת

בוודאי שמותר לי.

ויחד עם זה, לשמור ערב לצוק יגיע על זמן ששייך לזאב.

ועם כל ההתרגשות שצוק מביא, הוא לא פועם לי בורידים.

המרחק ממנו לא מפריע לי

כשהוא התרחק הכמיהה שלי אליו נרגעה

ולעומת זאת זמן בנפרד מהזאב שלי כמו מנוגד לחוקי הטבע

''מותר לי לפגוש אותך.

אשמח אם זה יצא לפועל.

אם זה יקרה, זה יקרה רק באופן ספונטני''

 

לפני שבועיים. יום שישי, 2 בינואר 2026 בשעה 11:22

אז מה אם זה מחוץ לאיזור הנוחות שלך? 

את הגורה שלו חמודה

זה טבעי שזאב ירצה לקחת את החורים ששייכים לו

בכל דרך שיבחר

קחי נשימה עמוקה ותתמודדי עם החששות

הוא רוצה לקחת עם הלשון וזה שלו 

זה בדיוק מה שיקרה ואת מבינה את זה

תתמסרי לזה 

תמחקי את המחשבות שלך על מה אמור להרתיע אותו

תעצמי עיניים ותפנימי כמה זה טבעי

כמו שאת רוצה אותו בכל דרך

ככה הוא רוצה אותך

תפסיקי לפחד 

תפסקי רחב רחב שיהיה לו נעים ושיהיה לו נוח

תזכרי שכל חור שיש לך שייך לו

וגם אם הוא ירצה לדחוף את הלשון לאוזן או לנחיר

תסובבי את הראש כמו גורה טובה

ותגידי תודה על כל מה שהוא מחליט לקחת

 

לפני שבועיים. יום שישי, 2 בינואר 2026 בשעה 6:00

שוב מדמיינת אותך

כאילו הצורך לפנטז אותך חזק ממני

נושמת עמוק וחוזרת לרגעים שלנו

בבת אחת ההלם של מגע הלשון שלך פוגע שוב

היא רכה ומלטפת ואני נוטפת אליך

וכמה שזה נכון ככה זה מפתיע

עוצמת עיניים ואני שוב על הברכיים תחתיך

שוב מחכה שתחדור אותי

ועם כמה שאתה נותן הרעב אליך גובר

כמו נרקומנית שנואשת להזריק אותך לתוך הוריד

רק לחוות אותך קרוב יותר אליי

רק לקבל ממך עוד מנה של כאב ואהבה

רק ללמוד ממך עוד שיעור להיות גורה טובה

אמרת לי שאתה רוצה שנתקדם בקצב שנכון לי

שאני אצטרך לבקש וככה תדע שאני מוכנה

זאב שלי אני רוצה לטבוע בך

מבקשת עוד

 

לפני חודש. יום שני, 22 בדצמבר 2025 בשעה 6:22

תשתפי את הפנטזיות שלך

אתה מלטף ומחייך בין הגניחות שלי

אני רוצה שתדע הכל

שתכיר כל חריץ בנבכי נפשי

תספרי לי מה את רוצה שהוא יעשה לך

קשה לשים את האצבע על מחשבה אחת

אני רוצה ממנו כלכך הרבה שזה פותח לי בור בבטן

החיוך שלך עדין והמבט שלך לא נע ממני

גלי העונג מרטיטים לי את הגוף

ואני רוצה לספר לך 

לשפוך עליך את הזוהמה שמלהיטה לי את הגוף

אבל אני חוששת שאתה לא שותף לרעב הזה

לא אכפת לך. אתה רוצה להכיר את הכל.

גם אם זה לא ימומש איתך

מספרת לך בלחש קצת מהטינופת

הרעב מתעצם וגובר

והדחף שלי לאתגר מהדהד בכל החדר

לחישות הפנטזיה נקטעות 

לטובת תחנונים לזרע שלך בפה

360

לפני חודש. יום ראשון, 7 בדצמבר 2025 בשעה 8:21

אני מחכה לך זאב אהוב שלי

אנחנו מדברים

מתחילים לתכנן בזהירות

ומתחת לעור שלי התחושה מתחילה לבעבע

הרעב שניסיתי להשקיט אוחז בבטני

וגלי חום מתפשטים ברחבי גופי

אל העורף אותו תאחוז בזמן שתחדור אותי

אל הישבן שיהיה אדום וצורם ממך

אל הבטן שתצמיד אליך 

הדמיון מתפרע

אני כמעט ומרגישה אותך רוכן מעליי

את העוויתות בפנים שלך בזמן שאתה מעניק לי כאב

את החיוך והסיפוק שנוטפים ממך כשאני סופגת

כמעט וטועמת את האגרסיה שאתה שומר בשבילי

אני מוצפת והכמיהה מלפפת אותי וחונקת

רוצה שתיקח ושתתענג תשתמש ותפרוק עליי הכל

רוצה לצרוח ולגנוח ולבכות וליילל ממך זאב שלי

רוצה כלכך חזק שזה כואב 

נושמת עמוק

ואני מחכה לך

 

לפני חודש. יום שישי, 5 בדצמבר 2025 בשעה 6:28

מרגישה כאילו אני נאבקת על חיי

מתנשפת ודוחפת להגיע ליעד לפני שהדקה נגמרת

והוא מתקרב בנונשלאנטיות שכזאת

נשען ומסתכל מלמעלה על המדדים 

''תחליטי לכמה את רוצה להגיע לפני שאת מתחילה את הדקה. ותגיעי לזה'' 

דקה עוברת ואחת חדשה מתחילה

אני בלי אוויר לפני שהתחלתי

והוא רואה אותי עולה שוב ומתקרב

תופס בידיות ומכניס אותי לקצב

''מהר מהר ואז תגבירי''

דוחפת חזק צועקת ומקללת 

ובין התנשפות לבאה אחריה

נהיה לי חם בין הרגליים

ואני כמיהה שיעמוד מעליי עוד

עם שוט שילווה את מילותיו

רעבה אליו פתאום ומאוד

כמעט כמו שאני רעבה להספיק להגיע ליעד

לפני חודש. יום רביעי, 3 בדצמבר 2025 בשעה 6:35

לאגרסיביות

לזיון

לבכי

לאוכל

ולשינה

 

לא בהכרח בסדר הזה

וכנראה למספר פעמים מהכל

 

בהצלחה לי

לפני חודש. יום רביעי, 26 בנובמבר 2025 בשעה 14:28

לקחנו את הסערה שהתחוללה בינינו

המופרעת והסוחפת והמרתקת והממגנטת

והכנסנו אותה לתוך צנצנת

סגרנו אותה טוב טוב 

כי זה מה שאתה היית צריך 

לא רצינו לעצור אותה

כאב לנו לחנוק אותה

והתאבלנו על הפוטנציאל שלא מומש

אין לי מושג מה קרה לה שם

בצנצנת הדלה בחמצן

אנחנו עומדים עם הצנצנת בידיים

רגע לפני הפתיחה

והמחשבות על השחרור שלה ממלאות אותי

אולי היא תתפרץ שוב במלוא הכוח

הוריקן מסחרר של גורה וזאב

עם כל האהבה והכמיהה והרעב שתמיד היה

אולי לא

רק כשנפתח נגלה

 

חוסר הוודאות לא מפחיד אותי

אני עם שתי ידיים על הצנצנת 

הסיכון לא מסיח אותי

הכאב בסגירה לא מרתיע אותי

אתה שווה כל שניה של כאב

מרימה את העיניים לחפש את מבטך

עת אני עומדת לשחרר אותה

 

והעיניים שלך מתרוצצות בין אינספור אריזות סגורות

בחנות הממתקים

לפני חודשיים. יום שבת, 22 בנובמבר 2025 בשעה 11:27

ענדת אותן בגבורה

גם כשהכל היה שחור 

גם כשהיאוש הציף והרגשת שהמאמץ מיותר

שהתקווה נגוזה ואתה עונד כדי לאפוף את המציאות

כדי להיכנס עמוק יותר לערפל כהות החושים

ואם שלשלאות המונוגמיה לא הספיקו

עוד הוספת להם אזיקים של וניל וגאג של אימפוטנציה 

כיבית אותך מבפנים החוצה והקהית הכל 

רק שצרחות הכאב יחרישו מעט

אבל התקווה מעולם לא נגוזה באמת

המציאות תמיד הייתה ברת פוטנציאל

גם כשלא היית מסוגל או מוכן להבחין בכך

ועכשיו

אתה עומד עם מפתחות בידיים

וכמו שהפחיד אותך להאמין שיש התקדמות ויש לאן לצמוח

עכשיו מפחיד להשתמש בהן ולצאת לחופשי

שמא תגלה שהחופש הוא חלום

אולי אתה חושש ממה שהצדדים החיתיים שלך יביאו

שהרעב המודחק יתפרץ וישבור סכר שאין להשיב

אולי כבר שכחת כמה להיות זאב משמעותי עבורך

חוסר הוודאות והזמן עשו את שלהם

ולצד הרצון והצורך שוררת גם עננה אפלה

זאב שלי

לעונג יהיה לי לפזר את האפילה הזאת מעליך

איתך

יחד

 

 

לפני חודשיים. יום חמישי, 20 בנובמבר 2025 בשעה 18:21

באתי אליך 

שבועות לא באתי

המציאות אסרה עליי

 

היום באתי

רציתי לקבל ממך אהבה

רציתי לקבל ממך כאב

רציתי לקבל ממך מיניות

רציתי לספוג ולהכיל את כל מה שתבחר לתת

רציתי חזק כלכך

שלקח לי שעות להבחין בכך שבאתי שברירית

באתי פגיעה

באתי סדוקה וכואבת ולא היה בי מקום להכיל 

לא מקום לקבל את הכאב שאתה מעניק

לא חורים ראויים לקבל אותך לתוכי

 

באתי אליך פגיעה ושברירית ומרוסקת מבלי להבחין בכך

ואתה אספת אותי אליך

עטפת ומילאת ורוקנת והכלת

שלחת אותי ממך בלי סימנים של חבלים

בלי חורים כואבים

שלחת אותי קצת פחות פגיעה

קצת יותר רגועה