סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Surreal

לפני 6 ימים. 21 בינו׳ 2022, 10:59

''קחי לך את הסופש'' המילים כמו חומקות דרך חיוכך

כאילו זה עניין של מה בכך

כמו לקחת תפוז מהסלסלה על השיש

ואני כבתולה שמעולם לא טעמה פרי הדר

נשכחה ממני היכולת לשחרר

איך ניתן לשחרר כשהשחלות שלי בוערות

ואיך הן לא יעלו בלהבות כשגוש האושר זועק לאימו

אך כמו אם אמיתית נתתי יותר ממה שהיה לתת

יותר ממה שנאגר ברזרבות

ואני נופלת לזרועותיך כמו קליפה

מרוקנת 

נואשת למנוחה גם אם לא מוכנה להודות בכך

''אני לוקח אותו. תנוחי''

אני רואה אותך לוחש מבעד לדמעות שנאספו בעיניי

ויודעת שמה שאתה אומר באמת זה- את לא לבד.

מרגישה את האהבה שלך חזקה מתמיד

 

לפני שבועיים. 10 בינו׳ 2022, 12:29

מהדברים שגורי אדם מלמדים אותך:

כשהכל נורא ואתה רק רוצה לצרוח

לפעמים כל מה שצריך

זה לחבק ציצי

לפני 4 שבועות. 30 בדצמ׳ 2021, 1:18

אני לא מיוחדת

זה לא גילוי חדש עבורי. 

כבר שנים שברור לי שאני בדיוק כמו כולם

הצורך שלי להיות מיוחדת היה כל ההוכחה לזה

הרצון להיות ייחודית הוא שכיח יותר מהעיניים הכחולות שלי

ועדיין אני מוצאת את עצמי מופתעת מהמחשבות האלו

שההתרגשות שלי בתקופה הזאת מאפיינת כל הורה 

חמשת הקילו שמכניסים אור ואושר לחיי לא מרגשים אותי יותר מאשר התינוק של כל אם אחרת מרגש אותה

העולם לא עוצר מלכת למול האוצר שנהיה כל עולמי

העולם מלא באוצרות שכאלה

עם הורים מתמוגגים ונמסים למול חצאי חיוכים קטנטים

 

לפני חודש. 25 בדצמ׳ 2021, 13:14

The smile sneaking it's way to your cheeks

The sound of rattling following your discovery of your hands

That extra milk left once you've reached satisfaction 

The rushed breaths turning deep as you enter slumber

Pieces of triumph and serenity 

My meaningful evidence of victory

 

לפני חודש. 17 בדצמ׳ 2021, 17:05

It comes like a tide

Slow waves inching forward

If you aren't keeping track

You may not even notice

Until you find yourself submerged 

Engulfed by water

Cold

Wet

Gasping for air

לפני חודש. 13 בדצמ׳ 2021, 12:20

18 חודשים בעולם הזה

חיה את הלהט של חוסר אונים

מתענגת על התמסרות

מתמכרת ונואשת לכאב

ולא ידעתי כלום

18 שעות בחדר הלידה

לא היה צורך בחבל כדי להגביל לי את התנועה

או כיסוי עיניים שישלול לי חושים

אל חוסר האונים המוחלט ששריתי בו

הגעתי אך ורק מתוך כאב

הכאב לו הייתי מכורה

הסף הגבוה והעקשנות למול מילת ביטחון

לא היו בכלל בסקאלה של כאבי חוסר אונים

כאבים שאין בהם ניצוץ של עונג

יש רק הדים וצלצולים של סבל

חוסר יכולת מוחלט לעזור לעצמי

אפס יכולת לדבר או לתקשר

יש רק חושך

ואת המבט שלך עליי

החוט הדק שמשאיר אותי בהכרה

האור שמשאיר אותי נושמת

כואבת. חסרת אונים. 

התמסרות בוערת בכל כולי

 

לפני חודש. 9 בדצמ׳ 2021, 20:57

נומי נומי זונה שלי

כמו יפייפיה נרדמת

שקועה עמוק בתרדמת

אני כבר לא בעולם בו את חולת שליטה

נשלפתי למציאות אחרת

ובלעדיי אין לך סיבה להישאר ערה

נומי ונוחי בטרם יגיע היום

בו ארעב פחות להניק

ואמצא את עצמי משוועת להיפתח

אל תדאגי זונה

אמצא אותך ברגע שזה יקרה

וכמו היפייפיה הנרדמת

שמוערת בידיי נסיך לא מוכר

אביא לך גברים זרים

שיקרעו לך את החורים

שתתעוררי בטוב

וטוב שתתעוררי

לפני חודש. 9 בדצמ׳ 2021, 19:50

אמרו לי שזה יקרה לי כשאני הולכת ברחוב.

כשגור צורח, גם אם הוא לא שלי.

שאני צריכה רפידות כדי להגן מדליפות.

אבל אני לא נוטפת.

בניגוד לנוזלי גוף אחרים,

ששוצפים קוצפים ומתפרצים לכל כיוון,

החלב אצלי לא עולה על גדותיו.

החזה לא כואב מגודש,

והביטחון שאתה מקבל ממני מספיק,

לא מגיע בטבעיות.

זה תוצר של עבודה קשה,

זמן, מאמץ, והשקעה.

לפני חודש. 30 בנוב׳ 2021, 9:00

אולי זאת אני שבוחרת להדריך

האופי השוטף קורא תיגר על הזונה

מנהלת את האירוע גם כשהמושכות לכאורה לא אצלי

ואולי הצורך הזה מגיע מחוסר שביעות רצון

כשאני מורה איך להכאיב

מראה איך לגעת

הקסם במגע נוטה להעלם

כששולט פחות מופרע ממני

ואם אני המדריכה

האם התלמיד באמת שולט?

לפני חודש. 29 בנוב׳ 2021, 21:55

נכנסת לחיי בסערה

בתקופה של אתגרים ושינויים

החיבור היה מיידי

הוא אפילו הרגיש מדוייק

ואתה תמיד הבעת עניין

רצית אותי והבהרת את זה

היה נעים

והיה כואב

כמו שאני אוהבת

כמו שאני מכורה

יותר משאני צריכה

כאב שונה

כאב של סבל

לא כאב של עונג

ואהבתי את זה

רציתי את זה

את זה. ויותר.

רציתי להיות עדיפות

לא ראשונה. גם לא שניה או שלישית

פשוט אי שם בטבלה

ואתה..

אני לא באמת יודעת מה אתה רצית