ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Surreal

לפני יום. 26 במרץ 2024 בשעה 23:56

''איך תשרדי ככה סשן?''

לחש לי השד

ולרגע דעתי מוסחת משריקות הבמבוק

שוב שריקה באוויר ועוד חבטה בישבן

והכאב חודר את הבשר ואוחז בעצמות

ומקבל משקל שמרגיש לא טבעי

השריקה לא הייתה די חזקה כדי להצדיק את עוצמת הכאב

''את לא מסוגלת במצבך לספוג את מה שהוא רוצה לתת''

השד מנגן לי על פחדיי וחששותיי

סף הכאב שלי מרגיש לי אפסי היום

וכמה שהתגעגעתי לספוג בשבילך ריגר אהוב שלי

איך אוכל לפתוח פה לבקש רחמים כשבוער בגוף געגוע?

אתה מתחיל לכרוך את החבל סביבי

אתה אוחז

אתה לופת

אתה מצליף

ואתה נושך

והכל כואב כלכך

כאילו לקחת את ווליום הכאב והגברת אותו בכל הגוף

אני יודעת שאתה לא מגזים ביחס אלינו

ברור לי שהשינוי הוא אצלי

ואתה מנגן על החבלים הכרוכים

כמו פורט על מיתרים שפרסת עליי

הכל מוקצן כלכך

אתה מעלה את רגליי באוויר והחבלים בוערים על הבשר שלי

אפילו לא הרמת את החזה שלי מהמזרן כשהתחלתי לייבב

יצאה ממני אנחה נואשת

ואתה בבת אחת עצרת את הכאב

עברת בהרף עין מהענקת כאב להענקת אורגזמות

בין ספירה לספירה

פתאום נפלה עליי ההבנה

שמהרגע שהנחת עליי חבלים

השד שתק

ואמנם הייתי מודעת מאוד לשינוי בסף הכאב

הוא פתאום לא הפחיד אותי

פתאום לא חששתי שאספק אותך פחות

אני אני. ויש לי לתת רק את מה שאני מסוגלת.

ואת הכל אני נותנת לך.

אז אין פה יכולת לכישלון

לפני 3 שבועות. 5 במרץ 2024 בשעה 15:14

ייחלתי שתיקח אותי בדרך שהיא שלנו

רציתי שתשתמש ותתענג ותתפנק

רעבתי להתחנף אליך עם שפתיים ועם האף

אבל יותר מהכל

נזקקתי שתחזיק אותי קרוב קרוב

שתעטוף אותי בזרועות שאני כה אוהבת

שתשרה בי ביטחון בעודך מביט בעיניי

ושתאמר שאתה אוהב אותי

לפני 3 שבועות. 1 במרץ 2024 בשעה 13:04

הגוף רותח מהתיאורים שלך

קוראת מילה מילה

חשוב לי לציית 

בוער בי לצפות מראש מה תרצה

שלא תצטרך אפילו לפקוד עליי לבצע

שולחת לך תמונה אחר תמונה

סרטונים בשרשורים

שתראה מה אתה עושה לי גם כשאתה רחוק

רק להראות לך שוב שוב

את הגוף שלי ואת הרעב שלי אליך

 

אתה שולח לי תמונה

פותחת והחום שלי מרקיע

הכוס שלי רותח

החזה שלי מפרפר בהתרגשות

ובבטן נפער חור תהומי

הכאב שהריק הזה מביא עצום

ייסורים של כמיהה חסרת גבולות

כואב כלכך כי אני נואשת

נזקקת וחסרת אונים למול הצורך 

שתשב לי על הפנים

מרגישה שזקוקה לזה יותר מחמצן 

שאוכל להתחפר וללקק ולטעום

לנשום אותך ולספק אותך

מסתכלת שוב 

מחייכת ומגחכת לעצמי

כמה שאני זונה שלך

שהכאב הזה נפתח וגועש

מתמונה פשוטה של החיוך המרהיב שלך

לפני 3 שבועות. 29 בפברואר 2024 בשעה 21:58

מהרגע שדיברנו על הרעיון שניפרד

אנחנו רק מתקרבים יותר

ואני מתענגת על כל רגע

בו אני זוכה לגלות בך עוד רבדים

מתפטמת מהצדדים בי שאתה מוציא

מוצאת את עצמי

מייחלת להיות גורה טובה וממושמעת

ובו זמנית רעבה לקרוע איתך כל גבול

כמיהה להתנהג יפה ולתת לנו מקום לצמוח

ורעבה כלכך לשבור איתך חוקים

אתה עושה אותי שובבה וצייתנית

מעצב אותי כמטונפת ותמימה

הניגודים שאתה מוציא משגעים

ואתה מותיר אותי מוטרפת

לפני 4 שבועות. 29 בפברואר 2024 בשעה 12:45

יש פנטזיה שלא מימשתי

ולא בטוחה אם ארצה לממש

בתכלס יש לא מעט כאלו

אבל זאת לאחרונה יושבת לי בראש

בכל פעם שאתה מספר על תסכול שאתה חווה

מתעורר בי רעב להיות לך לפורקן

להוות לך למקום לשחרר

שתוכל להשתמש בי

ולהרגיש טוב יותר

שתתן לי את האגרסיה שנבנית בך

שתהלום בי את הכעס

שתעניק לי אלימות

ושתרגיש הקלה

לא ככה נראה הבדסמ שלנו

הוא הפוך

כשאתה לא רגוע אתה עדין יותר

כמו לוקח משנה בטיחות

שלא יקרה ולו בקצת

שאני אשלם על זעם המיועד לאחרים

הפנטזיה הזאת היא בדסמ מסוכן ולא בריא

וזה רחוק שנות אור ממה שיש בינינו

אבל היום פינטזתי שתשתמש בי ככה

באלימות ובכעס עד שתהיה רגוע ושליו ומאושר

נהניתי לפנטז שגם במשבצת הזאת אהיה לך לפורקן

וזה הרטיב לי את התחתונים שאני לא לובשת

לפני חודש. 25 בפברואר 2024 בשעה 13:02

עוצמת עיניים

ואני שוב בזרועות שלך

מתחפרת בתוך החיבוק שלנו

הראש מונח לך על הכתף

והשפתיים מלטפות לך את הצוואר

הלשון מלקקת בליקוקים קטנים של גורה

שואפת את הריח שלך עמוק לריאות

והנשימות נהיות רדודות

הגוף רעב וכמיהה שתחדור אותי

מתחנפת אליך עם האף בעדינות

לוחשת לך בשקט

שאני מאושרת מהזמן שהיה לנו

שאני מודה על שזכיתי לאהוב אותך

שאני סולחת לך 

רוצה שתהיה מאושר

ושאני פשוט אוהבת

לפני חודש. 24 בפברואר 2024 בשעה 15:58

שיתפתי וסיפרתי לך בימים האחרונים

על המהמורות והמהלומות שהקשר עם הזאב חווה

על כך שהבשורה שנתתי לו יצרה משבר עמוק

ועל חוסר הוודאות לגבי ההמשך

היום סיפרתי לך שסיימתי את הקשר

שבחרתי להתמקד בבית 

ולהתרחק ממקום שלא בריא לי בתקופה הזאת

שעל אף שהזאב מהמם ומדהים כאדם וכשולט

הפחדים שלו וההסתגרות שלו למול הבשורה

הביאו אותו לגזור גזר דין מוות על השיוך שלי אליו

 

אז התקשרת

אמרת לי שחשוב לך להגיד לי

שהבשורה הזאת לא משנה לך

שאתה מתרגש ושמח בשמחתי

שאין לך שמץ של מושג מה יהיה

אבל שאתה מאושר לצאת איתי במסע הזה ביחד

ושאם המציאות תכריח אותנו להפסיק בדסמ לתקופה

אז ''סו פאקינג וואט''

אתה אוהב אותי ושיזדיין הבדסמ

 

ושוב ריגר. אהוב שלי

אתה מחלים אותי

אתה מאחה ואוסף ונותן לי חוויה מתקנת

ואתה ממלא אותי באור ואהבה

תודה שאתה אתה

ותודה שאתה איתי

לפני חודש. 24 בפברואר 2024 בשעה 12:41

 

סיימתי את הקשר איתך היום

מרגישה בסערת רגשות עצומה.

כועסת עליך

מאוכזבת ממך

מבינה אותך

אוהבת אותך

כועסת על המציאות

מאשימה את המציאות

מבינה שאם היית טועה פחות בשבועות האחרונים יש סיכוי שהיינו מצליחים עוד להתגבר על הבעיה.

זאת מחשבה שמטריפה לי את המוח.

אם לא היית מחליט הכל לבד ומשאיר אותי בחוץ יכול להיות שהייתי מצליחה להכיל את המציאות.

אני לא יודעת איך אהיה מסוגלת להתמודד עם מעבר מבת זוג לסתם חברה.

כועסת עליך שוב. 

הלב נקרע מהמחשבה שאחרת עולה עליי בחשיבות.

שבת זוג שניה תועדף על פניי.

כוסאמק אבל זה כלכך ברור שזה יקרה.

אני כבר לא בת זוג.

למה לא חשבת על ההשלכות של ההחלטה שלקחת בלעדיי?

למה לא תקשרת איתי טוב יותר?

 

הייתי פה. 

כל הזמן.

בכל רגע יכולת לדבר. 

לפני חודש. 21 בפברואר 2024 בשעה 21:52

הזעם חלף

מה שנותר ממנו הוא הבנה שאני מרגישה אליך

ידעתי שאתה חשוב

פשוט לא הבנתי עד כמה

את הזעם והעלבון החליפו חוסר וודאות

לא אחת סקסית כמו כיסוי עיניים או ריתוק

אלא כזאת שגורמת לי להטיל ספק אם תהיה פה מחר

ונכון. יש פה הרבה מעבר לבדסמ

החברות והקשר הקרוב ישארו

אולי ישנו קונפיגורציה

אבל מיניות ובדסמ מספרים סיפור אחר

אני מבינה שיגיע יום די בקרוב

בו לא תרצה אותי

תרתע ממנע בדסמית ומינית

ומה שישאר זה הקשר החברי

זה כואב לחשוב על זה

אני לא רוצה להיות חברה שלך זאב

אני רוצה להישאר הגורה שלך

הקולר ששמת לי יושב אצלי בחדר שינה

הזנב במגירה מחכה לשימושך

וגם הגורה שלך שוכבת בעדינות ממתינה שתיקח אותה

ובעודי ממתינה לפעם הבאה שנזכה לזמן שלנו

אני לא יכולה שלא לתהות

אם אני בכלל מסוגלת לצפות בקשר היפייפה שבנינו

משנה צורה והופך לאחר

אם אני מסוגלת לצפות בך נרתע ממני בהדרגה

 

לפני חודש. 21 בפברואר 2024 בשעה 14:15

זועמת ופגועה

הלב דואב

הראש מזועזע

הדם מבעבע בורידים שלי

והדחף לברוח ממנו עצום

מנסה בכל כוחי 

לשמוע מה יש לו להגיד

לתת לו הזדמנות להסביר את עצמו

ולא בטוחה שאצליח

 

כוסאמק

אכפת לי מידי