|
|
|
נכנסת לפוזיציה
80 שניות על השעון
והוא עובר מאחוריי
עם הרגל שלו דוחף לי את הקרסוליים
כל הגוף זז קדימה ואני שומרת על יציבה
מיד מרגישה את הרגל שלו על הישבן שלי
דוחף את הגוף מטה
מיישר אותי לדיקט מושלם
הכל כואב והכוס נרטב בעודי מטפטפת זיעה
קיבינימט איזה ביצים יש לך מר מאמן
שאתה ככה מיישר מתאמנת שאתה בכלל לא מכיר
ונשבעת שאני פשוט לא מצליחה להבין
למה הן לא על הפנים שלי
''מותר לך?'' שואל הצוק
החיוך שהוא הביא איתו מתרחב על שפתיי
והמחשבה שעולה לי היא שהכל מותר
הבעל המדהים שלי סומך עליי שאשמור על הגבולות
הזאב המהמם שלי לא היה מדמיין להגביל אותי
הריגר המרהיב שלי רק רוצה לראות אותי משגשגת
בוודאי שמותר לי.
ויחד עם זה, לשמור ערב לצוק יגיע על זמן ששייך לזאב.
ועם כל ההתרגשות שצוק מביא, הוא לא פועם לי בורידים.
המרחק ממנו לא מפריע לי
כשהוא התרחק הכמיהה שלי אליו נרגעה
ולעומת זאת זמן בנפרד מהזאב שלי כמו מנוגד לחוקי הטבע
''מותר לי לפגוש אותך.
אשמח אם זה יצא לפועל.
אם זה יקרה, זה יקרה רק באופן ספונטני''
אז מה אם זה מחוץ לאיזור הנוחות שלך?
את הגורה שלו חמודה
זה טבעי שזאב ירצה לקחת את החורים ששייכים לו
בכל דרך שיבחר
קחי נשימה עמוקה ותתמודדי עם החששות
הוא רוצה לקחת עם הלשון וזה שלו
זה בדיוק מה שיקרה ואת מבינה את זה
תתמסרי לזה
תמחקי את המחשבות שלך על מה אמור להרתיע אותו
תעצמי עיניים ותפנימי כמה זה טבעי
כמו שאת רוצה אותו בכל דרך
ככה הוא רוצה אותך
תפסיקי לפחד
תפסקי רחב רחב שיהיה לו נעים ושיהיה לו נוח
תזכרי שכל חור שיש לך שייך לו
וגם אם הוא ירצה לדחוף את הלשון לאוזן או לנחיר
תסובבי את הראש כמו גורה טובה
ותגידי תודה על כל מה שהוא מחליט לקחת
שוב מדמיינת אותך
כאילו הצורך לפנטז אותך חזק ממני
נושמת עמוק וחוזרת לרגעים שלנו
בבת אחת ההלם של מגע הלשון שלך פוגע שוב
היא רכה ומלטפת ואני נוטפת אליך
וכמה שזה נכון ככה זה מפתיע
עוצמת עיניים ואני שוב על הברכיים תחתיך
שוב מחכה שתחדור אותי
ועם כמה שאתה נותן הרעב אליך גובר
כמו נרקומנית שנואשת להזריק אותך לתוך הוריד
רק לחוות אותך קרוב יותר אליי
רק לקבל ממך עוד מנה של כאב ואהבה
רק ללמוד ממך עוד שיעור להיות גורה טובה
אמרת לי שאתה רוצה שנתקדם בקצב שנכון לי
שאני אצטרך לבקש וככה תדע שאני מוכנה
זאב שלי אני רוצה לטבוע בך
מבקשת עוד
תשתפי את הפנטזיות שלך
אתה מלטף ומחייך בין הגניחות שלי
אני רוצה שתדע הכל
שתכיר כל חריץ בנבכי נפשי
תספרי לי מה את רוצה שהוא יעשה לך
קשה לשים את האצבע על מחשבה אחת
אני רוצה ממנו כלכך הרבה שזה פותח לי בור בבטן
החיוך שלך עדין והמבט שלך לא נע ממני
גלי העונג מרטיטים לי את הגוף
ואני רוצה לספר לך
לשפוך עליך את הזוהמה שמלהיטה לי את הגוף
אבל אני חוששת שאתה לא שותף לרעב הזה
לא אכפת לך. אתה רוצה להכיר את הכל.
גם אם זה לא ימומש איתך
מספרת לך בלחש קצת מהטינופת
הרעב מתעצם וגובר
והדחף שלי לאתגר מהדהד בכל החדר
לחישות הפנטזיה נקטעות
לטובת תחנונים לזרע שלך בפה
אני מחכה לך זאב אהוב שלי
אנחנו מדברים
מתחילים לתכנן בזהירות
ומתחת לעור שלי התחושה מתחילה לבעבע
הרעב שניסיתי להשקיט אוחז בבטני
וגלי חום מתפשטים ברחבי גופי
אל העורף אותו תאחוז בזמן שתחדור אותי
אל הישבן שיהיה אדום וצורם ממך
אל הבטן שתצמיד אליך
הדמיון מתפרע
אני כמעט ומרגישה אותך רוכן מעליי
את העוויתות בפנים שלך בזמן שאתה מעניק לי כאב
את החיוך והסיפוק שנוטפים ממך כשאני סופגת
כמעט וטועמת את האגרסיה שאתה שומר בשבילי
אני מוצפת והכמיהה מלפפת אותי וחונקת
רוצה שתיקח ושתתענג תשתמש ותפרוק עליי הכל
רוצה לצרוח ולגנוח ולבכות וליילל ממך זאב שלי
רוצה כלכך חזק שזה כואב
נושמת עמוק
ואני מחכה לך
מרגישה כאילו אני נאבקת על חיי
מתנשפת ודוחפת להגיע ליעד לפני שהדקה נגמרת
והוא מתקרב בנונשלאנטיות שכזאת
נשען ומסתכל מלמעלה על המדדים
''תחליטי לכמה את רוצה להגיע לפני שאת מתחילה את הדקה. ותגיעי לזה''
דקה עוברת ואחת חדשה מתחילה
אני בלי אוויר לפני שהתחלתי
והוא רואה אותי עולה שוב ומתקרב
תופס בידיות ומכניס אותי לקצב
''מהר מהר ואז תגבירי''
דוחפת חזק צועקת ומקללת
ובין התנשפות לבאה אחריה
נהיה לי חם בין הרגליים
ואני כמיהה שיעמוד מעליי עוד
עם שוט שילווה את מילותיו
רעבה אליו פתאום ומאוד
כמעט כמו שאני רעבה להספיק להגיע ליעד
לאגרסיביות
לזיון
לבכי
לאוכל
ולשינה
לא בהכרח בסדר הזה
וכנראה למספר פעמים מהכל
בהצלחה לי
לקחנו את הסערה שהתחוללה בינינו
המופרעת והסוחפת והמרתקת והממגנטת
והכנסנו אותה לתוך צנצנת
סגרנו אותה טוב טוב
כי זה מה שאתה היית צריך
לא רצינו לעצור אותה
כאב לנו לחנוק אותה
והתאבלנו על הפוטנציאל שלא מומש
אין לי מושג מה קרה לה שם
בצנצנת הדלה בחמצן
אנחנו עומדים עם הצנצנת בידיים
רגע לפני הפתיחה
והמחשבות על השחרור שלה ממלאות אותי
אולי היא תתפרץ שוב במלוא הכוח
הוריקן מסחרר של גורה וזאב
עם כל האהבה והכמיהה והרעב שתמיד היה
אולי לא
רק כשנפתח נגלה
חוסר הוודאות לא מפחיד אותי
אני עם שתי ידיים על הצנצנת
הסיכון לא מסיח אותי
הכאב בסגירה לא מרתיע אותי
אתה שווה כל שניה של כאב
מרימה את העיניים לחפש את מבטך
עת אני עומדת לשחרר אותה
והעיניים שלך מתרוצצות בין אינספור אריזות סגורות
בחנות הממתקים
ענדת אותן בגבורה
גם כשהכל היה שחור
גם כשהיאוש הציף והרגשת שהמאמץ מיותר
שהתקווה נגוזה ואתה עונד כדי לאפוף את המציאות
כדי להיכנס עמוק יותר לערפל כהות החושים
ואם שלשלאות המונוגמיה לא הספיקו
עוד הוספת להם אזיקים של וניל וגאג של אימפוטנציה
כיבית אותך מבפנים החוצה והקהית הכל
רק שצרחות הכאב יחרישו מעט
אבל התקווה מעולם לא נגוזה באמת
המציאות תמיד הייתה ברת פוטנציאל
גם כשלא היית מסוגל או מוכן להבחין בכך
ועכשיו
אתה עומד עם מפתחות בידיים
וכמו שהפחיד אותך להאמין שיש התקדמות ויש לאן לצמוח
עכשיו מפחיד להשתמש בהן ולצאת לחופשי
שמא תגלה שהחופש הוא חלום
אולי אתה חושש ממה שהצדדים החיתיים שלך יביאו
שהרעב המודחק יתפרץ וישבור סכר שאין להשיב
אולי כבר שכחת כמה להיות זאב משמעותי עבורך
חוסר הוודאות והזמן עשו את שלהם
ולצד הרצון והצורך שוררת גם עננה אפלה
זאב שלי
לעונג יהיה לי לפזר את האפילה הזאת מעליך
איתך
יחד
