כמו אלפי מחטים
נתזים של קור מנקבים את עורי
היד שלך לפעמים מלטפת
לעיתים מורחת
כל הזמן בתנועה
המחשבה לקראת הגוון הבא
ואתה מקשט וזה עדין וזה קר וכואב
ובעיקר נוגע
חודר
כמו אלפי מחטים
נתזים של קור מנקבים את עורי
היד שלך לפעמים מלטפת
לעיתים מורחת
כל הזמן בתנועה
המחשבה לקראת הגוון הבא
ואתה מקשט וזה עדין וזה קר וכואב
ובעיקר נוגע
חודר
המגע של הברזל קר על הלחי
ניחוח של חלודה מלטף את ניחוחות הפרדסים
רחשי ההתרגשות שהתחוללו בבית החזה
מגיעים לכדי שקט כשהעורף שלי תחת ידך
כשאתה אוחז ומזיז לפי ראות עיניך
כלכך קל להיכנע לך
להתמסר למגע שלך
כמו לבקש עוד מנה בכל ליטוף שאתה מעניק
בכל אחיזה שאתה לוקח
לו הזמן היה עוצר מלכת
הייתי נשארת שעות
במקום שלי
ברגע הזה
איתך
זקוקה לרדת
לעומק
זקוקה להתנקות
מהמחשבות שלא מניחות לי
תשתמש בטינופת בבקשה
כדי לשטוף לי אותם מהמוח
מייחלת שתוריד אותי נמוך
ושתרד לשם איתי
אנא תן לי להרגיש את הידיים שלך
מרתקות את העורף
מכריחות אותי להשתכשך בזוהמה
נואשת שתשאיר אותן עליי
שתעטוף אותי בכאב
ותעטוף אותי בחום
תאהב אותי מגבוה
חזק מספיק
שארגיש אותך מנמוך
אמרת שאני כלואה בתוך עצמי
גם מהמילים האלו נפגעתי
קל להיפגע כשאני בתוך עננה של כאב וכעס
מעורפלת מקצר מטומטם בתקשורת
קצר שיכולתי למנוע
לולא הייתי כלואה.
אכן כלואה
בהרגלים שמנסה לשנות
בהתנהגויות אותן אני לא אוהבת
אחד ההרגלים הארורים האלו צף שוב שוב
כשעול הכאב של האהובים לי כבד מידי
בלי לרצות ומבלי להתכוון
אני מסלפת את הדברים
הופכת אותם לסובבים סביבי
זה טמון כלכך עמוק
שאני כמעט ולא מבחינה שאני עושה את זה
אני נפגעת ולוקחת ללב
כואבת ומתייסרת
כשמה שאני צריכה באמת
זה לנסות ולהבין את הכאב שלך
מאחורינו.
אתה כבר שכחת מזה כמעט.
ואני..
מהרהרת בתוך המחשבות
מריצה בראש איך לא להיכשל בפעם הבאה
איך לצעוד לכיוון האישה שאני רוצה להיות
לצאת ולהעיז בלי מגננות
ולא להיות יותר
כלואה
חמצמץ כי התרגשתי
ציפיתי לחוות שוב חבלים מהידיים שלו
היתה אנרגיה מהממת
היה לי קל להתמסר
ורציתי שוב את האדרנלין
רציתי שוב את הכאב
התרגשתי שיבוא
והוא חיזלש
יהיה ערב מקסים אין לי ספק
אבל לא יכולה שלא להרגיש
שהטעם של עוד שנשאר מהקשירה הראשונה
התחלף בטעם שהוא מעט
חמצמץ
נטרקת על המיטה
2 בלילה ואני מרוסקת
אחרי יום שהתחיל מאוד מוקדם
אמורה להתעורר עוד כמה שעות בודדות
''תפתחי רגליים''
אני אומרת לך שאני מפורקת
שאני לא מרגישה מסוגלת
אתה מחייך את החיוך ההורס הזה שלך
''את לא צריכה לעשות כלום.
היה לך יום ארוך ועמוס
מגיע לך לקבל זין''
עולה עליי בעדינות
מחבק
מנשק
מעניק
ואני מרגישה כמו הזונה המפונקת בעולם
''איך התחת שלך?''
אתה שואל עם חיוך
אחרי הלילה שהיה לנו
כששלושת האורחים ריתקו אותי למקום
כשאתה בועל
מפלס
פותח
זוג ידיים עיגן את העורף שלי למזרן
זוג נוסף החזיק אותי פעורה
עוד זוג ליטף בעדינות לאורך הראש והגוף
ואתה פתחת כמו שרק אתה יודע לפתוח
השאלה הזו שלך היא לא באמת שאלה
היא הצהרת כוונות
אתה רוצה לקחת אותו גם היום
כשאני כאובה נפוחה ורותחת
איך התחת שלי מרגיש?
''הוא מרגיש שלך''
בערבים כמו אתמול
אני מרגישה כמו זונה מפונקת
קשרת אותי והעפת אותי לספייס
ואז גילית איך אני משפריצה
פרקת אותי בלי לעצור
כל גמירה והשפרצה רק עוררה טירוף בעיניים שלך
מעצים מגע וחודר יותר חזק
עם כל יבבה והתפרקות שלי
הרעב שלך זלג במבט
ואני מסורה לרגע
חווה כל שניה בווליום לא שפוי
לא מצליחה לפקס את העיניים
בעודך מעניק לי אורגזמות וכאב בשרשראות
אני מזהה שאתה נהנה
שומעת רחשים של עונג בין הקירות
ובטוחה לחלוטין
שאני זונה גרידית שלא יודעת שובע
ואני הכי נהנית בחדר הזה
פעם חשבתי שיש לי לב עצום
שיכולה לאהוב ולתת להמון מפאת גודלו
כיום אני מבינה שהלב שלי פשוט מודולרי
כשיש התאמה נכונה וחיבור מדוייק אני בונה מקום
בונה בהתאמה אישית
כך שמעתה המקום הזה בלב שייך למי שנבנה עבורו
וכשדברים לא מסתדרים
והאדם יוצא מחיי
המקום נשאר עומד ריק
אני לא הורסת ובונה מחדש
אני לא ממלאה אותו במשהו אחר
אני זוכרת ואוהבת ומתגעגעת
אני לא אוהבת פחות את חברת הילדות
ששברה את הלב והותירה את המקום שלה חסר
או את החבר שרצה מעבר
וויתר על החברות כשלא קיבל זוגיות
אני לא אוהבת פחות את האדון שהייתי שלו
שעזבתי כדי לשמור על הבית
המקום שלהם שמור עבורם
הם לא יחזרו אליו לעולם
אך אינני מסוגלת או רוצה שיעלם
עוד מתמהמה בו הניחוח שלהם
הזיכרון
מהצהריים הבטן התהפכה במקומה
הפרפרים געשו וקצפו בבית החזה
גלים של חום ליטפו לי את הירכיים
עלו על הקימור בין הירך לאגן
חיכיתי שתחדור אותי
רעבתי אליך בתאווה של זונה
האהובה והיקרה שלי שהתחבאה לה לתקופה
הראתה סימנים של חיות שוב פתאום
התעוררה מהקיפול שלך אותי על מכסה המנוע
קור הכלבים בחוץ לא כיבה אותה
הרי רק הורדת במעט את המכנס
רק מספיק כדי לקרוע
הותרתם אותי שניכם
עם כוס נוטף זרע
נפש מסופקת
ומכנס ספוג