תבוא נקי
נקי מכוונות שלא מומשו
נקי מחבלים שהגבילו אותך
נקי מהעבר בו המשכת לתמוך
תבוא פתוח
פתוח בלב שעוד מדמם עבורה
פתוח בתקוות שעוד תוכלו לשקם
פתוח בפוטנציאל שתגשימו יחד
וכשתבוא
פתוח
נקי
תן כל הזדמנות לחיים שלכם יחד
תבוא אליה נקי ממני
תבוא נקי
נקי מכוונות שלא מומשו
נקי מחבלים שהגבילו אותך
נקי מהעבר בו המשכת לתמוך
תבוא פתוח
פתוח בלב שעוד מדמם עבורה
פתוח בתקוות שעוד תוכלו לשקם
פתוח בפוטנציאל שתגשימו יחד
וכשתבוא
פתוח
נקי
תן כל הזדמנות לחיים שלכם יחד
תבוא אליה נקי ממני
המילים שלך אוחזות לי בריאות
קוראת אותך ופתאום האוויר שוב חודר
ושוב הידיים שלך מטיילות לי על העור
הרוק שלך חוזר לזרום לי בורידים
וכוח הכבידה מחליף כיוון
מפוסקת ונוגעת את הרעב אליך
משפשפת ומדמיינת את המבט שלך
מפנטזת את החיוך השובב שיוצא ממך
עת אתה מוצא את עצמך מרוצה ממני
הרעב אליך רק גדל ברגעים שחולפים
ואני כמו מאבדת את הדעת
אין שום דבר הגיוני בעוצמות האלו
רק לדמיין אותך חושב עליי מביא אותי לאקסטזה
אתה מטמטם אותי לנואשת
זקוקה שתשתמש בי שוב
לזכות שוב בתענוג להיות לך לפורקן
אני גיבורה גדולה להגיד שאני רוצה לחוות בלב פגיע
לרוץ עם הנשמה מחוץ לחזה ולקבל הכל בווליום שיא
השתיקות לא מפחידות אותי כשהמעשים שוברים את הדממה
כשהמבט לא משאיר ספק בעוצמת הרגש של הצד השני
אבל כשהוא נעלם ואני נותרת עם השדים שלי
פתאום לא קל כלכך לשוטט בלי מגננות
השקט ההמתנה באים בלי קונטרה לעגן אותי
ואני מוצאת את עצמי מגששת כמו עיוורת
מחפשת אחיזה שתצמיד אותי אליו
או אחר להב שתחתוך את הכבלים אליו
שתשחרר את החיבור אליו שאני כה אוהבת
יש חלל שנשאר מהמילים אותן אינך אומר
כשאתה כאן
החלל מתמלא
מהמעשים שלך
מהמבטים שלך
מהמגע ומהחום
אינני זקוקה ליותר מזה
גם כשאתה רחוק החשש לא מוצא חריץ
לפחות כל עוד אני מרגישה אותך באוויר שביננו
כשאתה מנותק
החלל הזה מהדהד
המילים החסרות מכות כמו שוט
הוואקום שנשאר ניזון ממני
מהאמונה שאני חסרה לך לא פחות משאתה חסר לי
ואני נותרת לתהות אם האמונה הזאת איתנה מספיק
השתיקה רועמת ובית החזה מחכה לאוויר
ובפעם הראשונה מאז הכרנו
לא נשאר לי אלא לתהות
אם אדרש להגן על הלב שלי ממך
אני מגלה תוך כדי פעולה
שהצוק שלי מורכב משכבות
את רובם אינני מכירה
אך השכבות בהן יצא לי לפסוע אוחזים בי
כמו מחדירות אותו לתוכי ומייצרות בי צורך עמוק בו
כשהצוק הולך
השכבות השונות הולכות בקצבים שונים
וכשהוא של מעליו את השכבות אותן אני אוהבת
הגעגוע משתנה
מתגעגעת אליו לרבדים ובצורות שונות
לשכבה המינית שלו אני עדיין מתגעגעת
היא כנראה תחזור אחרונה אבל לא אדע עד שזה לא יקרה
השכבה הבדסמית נוכחת כמו קרני שמש בנסיעה בין עצים
לרגעים חודרות את מסך העלים ונוגעות לרגע בעורי
מחממות ומלטפות ונעלמות לפני שהרגשתי את נוכחותן מתייצבת
שכבה מנטלית מחולקת גם היא
בין משפחה למחוייבות לרצונות שחלקם לעיתים קשורים אליי
וכל מה שקשור אליי מחוויר כרגע ובצדק
ועדיין ברגעים מסויימים הצוק נוכח
מבהיר שהוא נותן את כל מה שהוא יכול להרשות ברגע זה
ושהמידתיות שאני מקבלת לא משקפת את החשיבות
האיכות בעננים והכמות, קטנה ככל שתהיה, מגיעה בריכוז גבוה
שכבה פיסית
זאת השכבה האחרונה להעלם
והראשונה לחזור
היא השכבה החשובה ביותר כי כל שאר השכבות תלויים בה
ואמנם הכרתי ממנה מעט מידי
הוא מיידע אותי שהיא פה ברגע שהיא חוזרת
מוודא עבורי שהזמן בו אני שרויה בחוסר וודאות
יהיה קצר ככל הניתן
הגעגוע אליו פוגש אותי אחרת.
הוא גם מגיע בשכבות
תחילה מתגעגעת לדעת שהוא בסדר
ואז שהוא בטוב
ואז שהתחבר חזרה לליבה שלו
ושיש לו רגע או שניים לעצור
כשאדע זאת ואהיה משוכנעת שהוא כאן
אולי אתן לעצמי להתגעגע למה שהוא עושה לי
אולי אתן לעצמי באמת להתמודד עם החוסר של הרוק שלו בורידים שלי
של השפתיים שלו על שלי
של עורו על עורי
של אחיזותיו
של החדירה של גופו את גופי
אולי אתן לעצמי לחוות במלוא העוצמה את מה שהוא עושה לליבי
ואת חדירת נפשו לנפשי
ההפתעה שלך עוטפת לי את החזה
אתה אוחז בה בידך האחת
וביד השניה אתה חודר
הגוף שלי אוהב לבגוד בי ברגעים כאלה
כשהאינטנסיביות מבעבעת והמוח מתחנן שאציית
אתה אוחז ברתמה חזק והרצועות מתהדקות
מלפפות לי את החזה ולא נותנות לי לברוח
אני רוצה להישאר כמו שהנחת אותי
אבל זה מרגיש חזק ממני
כמו פירכוס לא רצוני
אני נלחמת בדחף לסגור רגליים
לא מסוגלת לעמוד במה שאתה עושה לי לבד
מביטה עליך כמו מתפללת שתעזור לי
וידיך נענות לתחינתי חסרת המילים
אתה לא נותן לי לברוח
אתה לא מאפשר לגוף שלי לנצח
ידך האחת מלבישה אותי על ידך השניה
ועולמי רועד ממך
מפתיע אותי כמה מעט חשש יש לי
אתה רחוק כרגע וזה לא מפחיד אותי
לא יכולה לדבר איתך ולא יכולה לשמוע ממך
עברנו ממאה לאפס
ואתה חסר לי
מרגישה את החוסר בכלוב הצלעות
כמו אוויר שמסרב לחדור לריאותיי
אתה חסר לי
הרעב אליך כאן
הגעגוע אליך כאן
הכמיהה וההתמסרות כאן
אתה רחוק
אז איך אני לא דואגת?
איכשהו מאמינה שזה כי אני רואה רק את הטוב
ואמנם זה הפוך ממה שאתה אומר בגיחוך כדי להרגיע
רק את הטוב כולל המון ממך
מתלוננת באוזני הזאב
הווליום שלי מרגיש לי מוגזם
ואיך אני יכולה לבלות סשן מטריף עם אדם
לכתוב פוסטים בשרשרת כמו אורגזמות
רק כדי לנסות לרדת מהענן
ואז לזיין לו את המוח בלי סוף על כמה אני רוצה שיזיין אותי
וישר לזנק לדרופ
ולייחל לחיבוק ועיטוף ושיגיד לי בשלל דרכים שאני טובה
זה ווליום יותר מידי גבוה.
וזאב כמו הזאב שהוא לא נרתע
ופשוט בנונשילנטיות שואל
מי לא ירצה את זה?
לרגעים
אינני בטוחה אם אתה מבין
לעיתים
מרגישה שאולי לא די במבטים
כשהידיים שלך אוחזות
והעיניים שלך עליי
ואתה לוקח את מה שאתה צריך ממני
לוקח בדיוק כמו שאני צריכה
לפעמים
אני לא בטוחה שאתה יודע
שאתה פשוט לוקח את מה שכבר שלך
''את מצליחה להבין אותי?" שאלת
לפני רגע הטחתי בך שלל תחושות
זרקתי לכיוונך התרגשות וכמיהה
תשוקה וזיקה ותאווה עצומה אליך
הסערה בינינו חדשה
אנחנו רחוקים מלהכיר אחד את השני לרבדים
אבל ככל שאני מכירה אותך הרעב לצלול עמוק גובר
ואני מטיחה בך את זה ללא סוף
כל מחשבה שעולה בראשי או בליבי נפרסת למול עיניך
אין לי פילטר איתך
ככל שאכפת לי יותר אני מסננת את מחשבותיי פחות
ואכפת לי ממך
אכפת מאוד
אתה לעומת זאת
צוק
איתן ושקט ויציב
אתה נסער במעט מילים
אתה תופס את כל מה שאני זורקת לכיוונך
לא מצמצת מולי עדיין
לא חוויתי ממך היסוס ולא רתיעה
אני חושדת שאתה סוער לא פחות ממני
ואתה מבטא את זה אחרת לחלוטין
האם אני מצליחה להבין אותך?
אני מרגישה אותך.
בין המילים שאתה כותב ברגעים שאתה מפנה עבורי
בין דפיקות ליבך שממהרות כשאני צמודה לחזה שלך
בין גמירה לגמירה שאתה פורק עליי
בין שרשראות ההודעות שאתה סופג ממני
בין שרשראות האורגזמות שאתה מוציא ממני
אני חושבת שאני מצליחה.
אולי זאת תהיה כאפה מצלצלת לפרצוף.
אבל הייתי מהמרת שלאחריה תגיע המילה גורה