|
|
|
לפני כל דבר אחר
נהנו העיניים
האוכלוסייה הייתה מהממת
היתה יפה עליהם מיניות
והעיניים שלי גלשו מצד לצד בחדר
כמו לא יודעת לאן להצטרף
כשבכל מקום הבשר מושך
ואיכשהו המבט תמיד גלש אליה
כמו מציף וגועש על פני חולות החוף
לכל מקום בו היא הייתה רציתי להצטרף
משהו בה מיגנט אותי
כמוני כמוהה ישר חזרה
ההתרגשות שלה זרמה אליי דרך אצבעותיה
כשהיא אוחזת
מחזיקה אותי חזק למול פרכוסים של עונג
ולמול התזות של ורטולין
היה לי יאמי
ואני רוצה אותה גם לבד
לפעמים גם אז
דברים לא מסתדרים
מסתבר..
שהפעם היא לא אחת מאלו
שאני ואתה לא שייכים
לשיט שהולך לעזאזל
זאב שלי איך ריגשת אותי
איך האישה המהממת שלך ריגשה אותי
אתם אולי סוגרים בצורה כזו או אחרת.
אבל אני..
אני מוחרגת:)
היה לי חשוב יותר מהכל
להיות גורם מקרב ולא מקור לסטרס
היה לי חשוב שהזרקור שלו לא ינדוד ממנה
שלמרות התלהבות עזה מהחיבור המהמם הזה
שהיא לא תרגיש לרגע שהמקום שלה מעורער
הרי בוודאי שהוא לא מעורער.
הוא לעולם לא יהיה.
הרי היא עולמו
שותפתו לחיים ולעתיד
אם ילדיו
אחד המחשבות המנחמות עבורי
היא שלא הייתי יכולה לפעול בצורה יותר חיובית
לא היה אפשרי להיות מבינה יותר, מכילה יותר, מקבלת
לא הפעלתי לחץ לרגע
נמנעתי בכל דרך מלהיות עבורם טריגר.
אבל לפעמים גם כשעושים הכל נכון
דברים הולכים לעזאזל
וכמה שניסיתי להגן ולשמור עליהם
בסוף יצא שדרסתי את עצמי
עצובה שקשה לכם
מבואסת שאתה מתוסכל
כועסת שמרגישה חשופה כלכך
מתעצבנת מחוסר הוודאות
ומפחדת שאולי כבר ראיתי אותך בפעם האחרונה
עשית אותי שלך
כשאחזת לי את הכוס
ענדת אותי לשלך
כשחגרת עליי את הקולר שלי
חדרת אותי כשלך
כשהכנסת לתוכי זנב
לקחת אותי לשלך
כשפתחת אותי בכל דרך
ועטפת אותי כשלך
כשהצמדת אותי קרוב קרוב
הקולר מתהדק לצוואר
כשאני מרימה אליך מבט
והירכיים נרטבות ממגע הפרווה על בשרי
גורה שלך
מקולרת
מזונבת
משוייכת
במשיכה הראשונה מעלה
הרגשתי שאני לא מסוגלת להכיל את הכאב
אז בראש אמרתי לעצמי
רק עוד נשימה אחת
רגע תני רגע לראות אם זה יהיה נסבל
ואתה מושך עוד ומרים
הנשימה נעתקת ושאיפה דורשת מאמץ עצום
עוד נשימה אחת
רק עוד אחת
האוויר נכנס לריאות
ובנשיפה אני מתרכזת בהוצאת הכאב
מרגישה שאתה מרים אותי גבוה
העומס על החזה מרגיש כאילו אתה מהדק ללא רחמים
אני נכנעת לתחושה
משחררת את הגוף
מקבלת באהבה את כאב החבלים
נושמת ומכילה
מתרפקת גבוה באוויר
מרגישה מנצחת
יש בך מין זאביות שכזו
היא נוטפת כשאתה מוטרף
יוצאת ממך וחודרת אותי
השיניים שלך מרתקות לי את העורף
ואני מרגישה רעידות בחזה שלך מעליי
הראש הצידה כי ככה אתה אוחז בי
רגליים פסוקות כי ככה אתה הנחת אותן
הנהימה שיוצאת ממך מרעידה לי את הצוואר
ואתה נועץ אצבעות בתוכי בעוצמה
קשה לי לחשוב כשהרעב בוער כלכך
כמו גורה נזקקת לעוד מכל דבר שאתה מגיש
מייחלת להיכנע לך
למרות שברור לי ברגע הזה
בכל תא בגופי
אני שייכת לך
אתה מוציא ממני אורגזמות
חולב אותן אחת אחרי השניה
מספיג את המכנס שלי
ואת השמיכה עליה השכבת אותי
הראש בטבעיות נע מעלה
יחד עם העיניים שמתגלגלות אחורה
עד שעם היד השניה אתה אוסף את הראש שלי אליך
אוחז לי בעורף ומכווין את המבט שלי לשלך
זה חם וזה קרוב להתפרק בתוך המבט שלך
מרגישה כמה חשוב לך לראות אותי
מתמלאת בעונג
ובתחושות של ביטחון ומוגנות
בכל ליטוף הבאת אותי קרוב יותר
בכל פריקה שלי הובלת אותי אלייך
כמה שהתקרבת יותר
ככה עוררת בי זיקה לעוד
בין נשיקה לאחיזה
בין חדירה לליטוף
עטפת והכלת והיית לי לעוגן
ואז שאלת בפשטות
''תרצי להיות גורה שלי?''
החיוך מתגנב לו שוב אל שפתיי
כן.
אני רוצה.
בחור דעתן
הייתי מעזה לטעון שאפילו מאוד
והשיח היה טעון
והמילים שלו שידרו
שהוא דורש להישמע
הרבה יותר מאשר הוא מעוניין להקשיב
נתתי לו להוביל וצפיתי בנוקשות של דעתו
מילים נחרצות וטונציה קשוחה וקרה
עד שעלה בשיח שאני בדסמית
פתאום הוא התרכך ברגע וחיוך עלה על פניו
''את סאבית'' ספק שאל ספק הצהיר
ברגע אחד כל שפת הגוף שלו השתנתה
הוא נשען קדימה
ידיו פנו אליי
והוא לא שבר לרגע קשר עין
''אני רואה שאת יכולה להיות ילדה שובבה''
שוב נחרץ ושוב מניח שהוא מכיר ויודע
שוב טועה
אני ממש לא ילדה שובבה..
אבל עם האדם הנכון..
אני יכולה להיות ילדה טובה.
מאוד.
