|
|
|
העם האיטלקי יפה
יפה להחריד
כזה שעושה לי בו זמנית
כוס רטוב ורצון להשפיל מבט
ודווקא הבחור שעלה אליי לחדר
לא היה היפה מביניהם
לא היה חום רחב כתפיים מסוקס
הוא היה בעיקר נעים
מכל מחזרי הטינדר
הוא יותר מהכל גרם לי להרגיש בטוחה
נינוחה לנוע בקצב שלי
נתן לי להציע להתקדם
ולא חתר למגע ללא הרף
מאהב איטלקי מקסים שכזה
מה שכן..
גברים איטלקים..
מסתבר..
הם גברים.. ככל גבר אחר:)
שתי הידיים שלך אוחזות לי בעורף
דוחפות חזק מטה לצלילי השתנקות
הגרון שלי נפתח והזין חודר עמוק
נאבקת להכניס גם אוויר לריאות
נושמת את הזין שלך לתוכי
שואפת גם אוויר כמו שלימדת אותי
שלא אאלץ לעצור אותך כשאתה מחליט לקחת גרון
ואתה לוחץ את הראש מטה
''את מרגישה את זה? את הזין שלי על הלשון שלך?
את יודעת שזה המקום שלו. תרגישי את זה. לשם הוא שייך.
עמוק. בגרון. תקבלי אותו''
אתה מתחיל לפמפם
ומצידי.. שיתהפך העולם
אני לא אעצור אותך מלפרק לי את הגרון
בפארק השעשו-נים יש המון מתקנים
יש מגלשות שממלאות אורחים באדרנלין
יש מזרקות שמשפריצות ומסככות את השהות
סולמות עליהן מפתה לטפס
כלכך הרבה לקחת
שפע ממנו ניתן להתרגש
ומרוב הלהטוטים המלהיבים
אורחים נוטים לשכוח
שבגן יש גם דשא
בנוסף לכל האדרנלין
קיימים גם עצים
שיתנו צל והכלה
למי שיבחר
להעריך גם את היופי
ולא רק את הריגוש
''הולכים להיות חוקים חדשים בבית הזה גברת''
אתה אומר לי כשהיד שלך פותחת לי את הכוס
הברכיים על המגבת שפרסת
ואני מחזיקה טוסיק גבוה גבוה כמו שביקשת
גם כשכל הגוף מתכווץ
מחזיקה את עצמי לא לגמור בלי רשות
בזמן שאתה מונה באוזני את חוקי הבית
''אני מבין שאני צריך להזכיר לך משהו''
אתה דוחף עוד אצבעות וכל תא בגוף שלי נואש להכיל אותך
''את לא צריכה לקנא''
אתה דוחף עוד ופותח
לוקח שוב ושוב אורגזמות
''אין שום דבר בעולם שמושך אותי יותר ממך''
''אין אף אישה שארצה לפרק יותר ממך''
ושוב אתה מחדיר
ושוב פורק
''רצית להשפריץ לא?''
שואל למשמע גניחותיי ונשימותיי
''אני מת להשפריץ אותך בכל רגע. זה מטומטם שתקנאי.
כי אין לך ממה''
המילים שלך מלטפות אותי וחודרות כמו ידיך
אמרת רק דברים שאני יודעת
ועדיין הייתי זקוקה לשמוע ולהיזכר בכל מילה
מותשת ופגועה נכנסתי למיטה
סוחבת את הכאב גם אחרי שליבנו את הדברים
ואתה נכנס אחריי לזיין את האישה שלך
גם כששבורה אני מאושרת שאתה בתוכי
אבל אז התחלת לשחק עם חור התחת
והיה לי ברור שלא אעמוד בזה
היד הלופתת שלך לא הצליחה להכהות את הכאב
אתה אוחז ומזיין
ואני מייבבת שכואב
כמו תמיד אתה מנחם ומספר לי כמה אני מסוגלת
רק שהפעם הכאב בעיקרו לא פיזי
אתה פותח חזק והכאב החודר מומר למשפטים שאמרת
מפמפם בכל הכוח ואני רק מייבבת שכואב
והכל רץ בראש
כואב שאתה מרגיש שאתה לא יכול לדבר איתי
כואב שלא חמלת לי על שהייתי קצרה אחרי יום מתיש
כואב ששמת מישהי אחרת לפניי בעדיפות
שציפית ממני לדרוס את עצמי כי היא לא דרסה את עצמה
כואב שהעלית סיטואציה בה לא תרצה להיות איתי
כואב שאתה כבר תקופה לא משמיד מיטות איתי
מזיין ברגוע כי ההשפרצות יוצרות בלאגן
ואני רוצה להגיד לך את כל מה שכואב
אבל חוששת שהכאב שלי רק יעצים את התחושות אצלך
שגורמות לי לכאוב
אז כל מה שמצליחה להגיד
כשאתה פותח שוב ושוב
זה ''כואב כואב כואב''
עד הרגע שבו אתה מאט
ואני לא מצליחה לעצור את הדמעות
מתפרצת כמו סכר שקרס
מציפה אותך בדמעות בעודך אוסף אותי אליך
ואומר שלא חייבים לעשות שום דבר
ושאתה אוהב אותי
מבקש שאספר לך למה אני בוכה
וכמה שמנסה לספר לך
כשסוף סוף מצליחה להרגע ולהוציא מילה מהפה
מה שיוצא זה לא שיתוף
זאת בקשה
''תגיד לי שאתה אוהב אותי שוב''
אתה אומר המון
חשוב שאחמול לעצמי
אני לא מושלמת
אלא אנושית
מותר ורצוי שאטעה
ורק חסר לי
לאהוב את הטעויות
ללמוד מהן
במקום לצלוב את עצמי עליהן
היום הייתי נואשת לחמלה הזאת
לא מעצמי
אלא ממך
ואמנם היא הגיעה
אך לצערי ולצערנו
היא באה לאחר הנזק
לא הצלחנו למנוע את הצליבה
הפעם
אולי בפעם הבאה
נצליח
הידיים קשורות לתקרה
מחזיקה חזק את הלולאה ששמת בידיי
ואתה מטיח בי שאלות
''מי מהממת?''
''את מבינה שאת מדהימה?''
משסף בי מחמאות איבר אחר איבר
''הירכיים נעימות''
''החזה מזמין''
''הישבן עסיסי''
ואני עומדת מולך
אך גם עומדים מולי השדים בראש
הקולות שאוהבים לבקר ללא הרף
ואני לא נותנת להם מקום
אני מולך ואני מרהיבה
ואתה ממשיך להטיח
מקלף עוד שכבות
אומר לי שאני אישה חזקה
אתה משלח בי שאני חכמה
ושהיופי החיצוני שכה מושך אותך
הוא כהבל וכלום לעומת האישה שאני
השדים שקטים
מבינים את מקומם
יודעים שאתה צודק
אבל אתה לא עוצר
הולך על כל הקופה ומרסק לי את הסכר
''את אמא מדהימה. ואת אישה נהדרת לבעלך''
בבת אחת אני נשברת
אתה בלתי נלאה למול הפחד הגדול ביותר שלי
החרדה התהומית
שאני לא טובה מספיק
והשדים צווחים
על שאיבדתי את הסבלנות לפני שיצאתי לסשן
שהייתי קצרה עם האור והאושר של חיי
כי ביקש משהו קטן כשהייתי בדרך החוצה
על שלא קראתי מספיק ספרים לגור
שהיה יותר טוב אם הייתי מבשלת יותר
ואם הייתי עושה יותר כביסה ומרימה אחריי בגדים
אבל שוב אתה מצליף
''את אמא נהדרת. את בזוגיות פשוט מדהימה''
ואני מייבבת
הדמעות זולגות מעצמן
והשדים שוב שותקים
כי אני יודעת
למרות הפחד והחשש התמידי
שאתה צודק לחלוטין
אם לא תנסה לקחת
לעולם לא תדע מה היה יכול להיות
אם הפחד ישתק אותך
ולא תבחר להכניס אותי להתמודד יחד איתך
לעולם לא תבנה איתי משהו שמפחיד לאבד
אם תיכנע למחשבות שאוכלות אותך
הן יפסיקו להטריד אותך
עד הדבר הבא שיגע לך בלב
אבל.
אם תבחר להיפתח
ולא להיאטם
יכול להיות
שתמצא מקום בו תוכל להיות אתה
שהביטחון שתשרה עליי יזלג גם עליך
שנבנה וניגע במקומות הכואבים
במקומות האפלים והחשוכים
ואולי
רק אולי
נאיר אותם יחד
בית החזה סופג את רוב המשקל
מרגישה את הנשימה נעתקת
והחבל שעל הכתף לוחץ בעוצמה
הירכיים גם כואבות
אבל קל להתעלם מהן כשהחזה בוער
יוצאות ממני אנחות כאב בעצמן
אין לי יכולת או בחירה אם לגנוח
שומעת את עצמי
הראש שמוט והגוף רפוי
לא מסוגלת להרים את עצמי
אני נוזלת ונמסה בידיך ובחבליםה
הוונד שוב מוצמד לדגדגן
ואתה סופר שוב ושוב
הראש בספייס והכאב מערפל
ואני נאבקת בכל כוחי לציית לספירה
בכל אורגזמה נהיה קשה יותר
הכאב עצום
הזמן עוצר מלכת
אני מוצפת בתחושות פחד וכאב
ואני יודעת מה עליי לעשות
האגו צורם
העקשנית שבי זועמת
אבל הפה נפתח ואני מייבבת בלחש
''החזה''
ועל אף הדרישה שלך שאספר כשהכאב בלתי נסבל
בעודך משחרר את החבלים שמחזיקים אותי מרחפת
הכאב הפיסי מומר לכאב מנטלי
היתה מן עדינות שכזאת
סוג של רוך
הוא מיתן והרגיע את הכאב
המשקל שלך עליי
אתה אוחז בכל יד רגל
מרים לי אותן מעבר לראש
ואתה זקור בפתח
לאט
מתקדם מ''מ אחר מ''מ
מרחיב בעדינות
הרבה זמן שלא ביקרת פה
ותמיד כואב הרבה יותר
כשעוברת תקופה בה לא לקחת אותי אנאלית
אתה אוחז
חודר אותי קרוב
חודר אותי חזק
קשה וכואב
ואני רק רוצה שתיקח
