|
|
|
בוא איתי
תחזיק אותי חזק ונקפוץ למים
שנינו רעבים לזה
זה ממגנט אותנו
לי אין שום רצון לנסות ולעצור
המים יהיו עמוקים
טבול אותי
תראה לי שאתה לא חושש לצלול
תן לי את האות
ותצפה בי קופצת ראש קדימה
אסיר מולך מגננות
שלא יזהמו את הצלילות איתך
בוא
תיקח
זה יהיה חזק
זה יהיה מציף
זה יהיה סוחף
אני לא מפחדת
אתה אל תמצמץ
אני פה
בוא
''זוהי זכות גדולה לגרום לך לחייך
וזכות גדולה לגרום לך לצרוח''
קוראת ומחסירה פעימה
יש לי אפס פילטרים איתך
אתה מקבל אותי גולמית
פרועה לא מווסתת ולא מעובדת
סופח אותי פנימה בלי למצמץ
אתה רוצה אותי בדיוק ככה
ואתה עוד מספר לי שזוהי זכות עבורך.
והדבר הכי מפתיע בכל הסיפור הזה
הוא שאני מאמינה לך
יש בו אלמנט מתעתע
הוא עצום ומרשים ונראה יציב ועמיד
אי אפשר לזעזע אותו
אבל השלווה הרועמת שלו לא באה יחד עם אדישות
הוא מתרגש והוא רעב והוא מראה לי
הוא מספר ומשתף איך הוא רוצה לקחת וכמה
אני מרגישה במילותיו שהוא בוער עבורי
לא פחות משאני בוערת עבורו
והוא מרגיש יציב והוא מרגיש בטוח
וכל ריגושי הסכנה שבגובה נמצאים שם לצידו
פשוט לקחת את היד שהוא מושיט ולהביט מעבר לקצה
השלווה שלו מטריפה לי את הדעת
הוא מרגיש כעוגן. כאטלס. כפלדה.
אבל עבורי הוא צוק.
ואני מתרגשת לקפוץ לתהום איתו
שלום לך זונה שלי
כשאת באה, את באה עם הקיצוניות האופיינית לך
קורעת אותי בין הצורך שהרגשתי להכניס אותו לגרון
לבין הנואשות שלי לקבל אותו שוב אנאלית
ואהובי פשוט נשען אחורה
צופה בי מעוררת אותו שוב
כאילו הוא לא התפוצץ לפני כמה דקות
כאילו לא פילח אותי כמו שהייתי צריכה
ואני לא מסוגלת להחליט
אז אני מקפצת
מכניסה אותו לתוכי בתורות
חור חור
וזה הגיוני כלכך שארצה אותו בתחת כשהוא בפה
ושארצה אותו בפה כשהוא בתחת
איזה עוד טעם בפה אמור להיות לזונה?
הגוף נותן את אותותיו
השבוע האחרון היה פעיל
מהמם ומאתגר ומחרמן וממלא
ועכשיו אני צריכה לעצור
הגוף דורש בצורה חד משמעית
וזה מכעיס
תמיד הוחמאתי מהצורה בה הוא חווה אותי
דרך עיניו הרגשתי כפנטזיה רטובה
כאידיאל נשי של מיניות תקשורת ויופי
ולאורך התקופה שלא נפגשנו
הרגשתי שהדמות שהכיר מתעצמת בראשו
שהאידיאל שבנה לעצמו גבוה ממני
ציפיות ורשמים בהם לא אוכל לעמוד
וכשקבענו להיפגש
החשש הראשון שעלה
הוא שהדמות במציאות תחוויר לעומת הפנטזיה בראשו
היה מהמם איתו.
וכששיתפתי במחשבות האלו
הוא ענה במעט מילים
ובשלוותו האופיינית רק ציין
שהוא זכר את המציאות בצורה מדוייקת
אם תתן לי את האהבה שאני מבקשת
אני רק אבקש עוד משהו אחד
רק שתנשק אותי נשיקה מהלב
ואם תנשק רק אבקש שתחזיק אותי קרוב
ואם תחזיק רק אבקש שתמחץ אותי אליך
ואם תמחץ רק אבקש שתנשך חזק
ואם תנשך רק ארצה שתנהם ממני
ואם תנהם רק ארצה שתתן לי לגעת
ואם תתן רק ארצה להעביר על כולך את הלשון
ואם אעביר רק ארצה לטעום
ואם אטעם רק ארצה שתאחוז לי בכוס שלך
ואם תאחוז רק ארצה שתחדור
ואם תחדור רק ארצה שתיקח בכל דרך
שתזכיר לי ושתזכיר לך
שמעולם לא הפסקתי להיות לך לגורה
מחכה לך בקרחת היער
חסרת סבלנות בעודך יוצא מהרכב וצועד לכיווני
אתה פוגש אותי מחוץ לרכב שלי
''שלום גורה שלי'' ואוסף אותי לחיבוק
החיבוק חם ואוהב הוא קרוב וארוך
''בואי''
הולכים לנקודה בה ישבנו לראשונה
אותה הנקודה בה הוצת החיבור
לימים יהפוך ללהבה רותחת
שלימים תומר לקשר חזק ועמוק ודינמי
''שבי''
כמעט ולא מצליחה להסית את עיניי משפתיך
יושבת קפואה לידך
מחזיקה עצמי לשמור על הקו אותו אני מייחלת שתחצה
האם אתה רואה כמה זה קשה לי זאב?
אתה מבחין בזה שאני נאבקת בכל נשימה?
שכל תא בגוף זועק לי להתקרב אליך?
מלקקת את השפתיים ומנסה להפסיק לבהות בשלך
מתיישבת לצידך על הסלע
אתה מלטף את ראשי
מבריש שיער סורר למאחורי האוזן
ידך נעה לצווארי
עוטפת לאט ומגיעה אל העורף
הליטוף הופך לאחיזה
ואתה מעצב את ראשי לזווית לא נוחה
האחיזה לא מרפה וחוסר הנוחות מרגיש כמו אוויר לריאות
כאילו אתה מראה לי שאני שלך ללקיחה בכל רגע נתון
אתה מקרב את פניך לשלי
ידיי חומקות ממני ואני מניחה לך אותן על בית החזה
אתה מחזק את האחיזה ומתקרב
הנשימה שלך כבר מורגשת על פניי
השפתיים בהן אני מנסה כלכך לא לבהות נפתחות
''אני אוהב אותך גורה שלי''
ושוב אתה אוסף אותי לחיבוק
הפה פעור והלשון בחוץ
והוא מתיז וממלא
לא הצלחתי להשאיר הכל בפה
חלק בכלל הותז לאף
חלק גלש מקצה השפה
אבל עם פה עוד פתוח ומלא
הסתובבתי אליך
להביט לך בעיניים
לחייך
ורק אז לבלוע את מה שהצלחתי לשמור בפנים
הייתה הרמוניה ששררה ביניכם
מן שיתוף פעולה שלא דרש מילים
שפת הגוף דיברה את רצונותיכם
לרגעים התפצלתם
כל אחד תופס צד אחר בעודכם חודרים במקצבים שונים
לרגעים פעלתם כאחד
אחד אוחז וממקם אותי בנגישות למה שהשני עושה
בין לפיתה למשיכה וריסון
מוצאת את עצמי מקופלת תחת ארבעה ידיים
נחדרת ומרותקת
מקבלת את מה שאתם מגישים
אומרת תודה ומייחלת שתתנו עוד
