Surreal

יש מלחמה שמתנהלת

בתוך הראש שלי

בין הפיסי למנטלי

סיפרתי לך עליה

טרם מסרתי לך את המושכות

שיתפתי אותך

שהכאב להיכשל

כואב לעיתים קרובות

יותר מהכאב הפיסי

חלקתי איתך שהספיגה לעיתים מגיעה 

על חשבון ההנאה

בפעמים הראשונות

לא הצלחתי להוציא את המילה צהוב

הצהוב שמשדר לך לא להגביר

ולהאט ולבדוק לפני שאתה חוזר לקצב

רק הצלחתי להגיד לך כן 

כשאתה שאלת כמו בתמימות ''צהוב?''

ואז שוב ושוב 

הראית לי

שלא תמיד המנטלי ינצח במלחמה הפנימית שלי

ובכל פעם מחדש

הגוף מתכווץ לשמע המילה הזאת שחומקת מפי

שומעת את שפתי מתחננות בצבעי הרמזור

וברור לי שבסשן הזה

אתה מתכוון לחנך אותי 

לדבר את כאביי

לא לשתוק

ולעצור את המלחמה

בכל תנועה של הראש

היד שלך חוזרת לאחוז בי

מעגנת אותי לאופוריה

אליה הטחת אותי אתמול

מרימה את הראש

ואתה כמו לוחץ אותי שוב

הכאב שהענקת לי

מתמהמה על הבשר

מלטף ומדגדג את החוליות

מטיילת שוב ושוב

עם האצבעות במעלה העורף

מתענגת להרגיש את היד המדהימה שלך

נושמת עמוק

מרגישה אותך גם בבית החזה

אתה מגמיר אותי בשרשרת

החבלים מגבילים את עוויתות הרגליים

אבל הידיים ובית החזה נעים כאילו נאחזתי דיבוק

מרגישה את הגוף שלי זז מעצמו

רעבה להישאר פתוחה עבורך

שתעשה בי כל דבר שרק תרצה

ואתה משרשר אותי כמו בלי רחמים

לא מספיקה לקחת אוויר בין הרעידות

מרגישה שלא מסוגלת שוב להשפריץ

ובבת אחת אתה עוצר

מגביל מגע

סופר

שלוש

שתיים

אחת

ושוב נוגע

בהתחלה זה קל

כל הגוף מעורר

הזיקה לציית זורמת לי בורידים

המילה אחת שוב ושוב חומקת לך בין השפתיים

מתנשפת מתכוווצת משפריצה

הכוס שלי בוער ואני מתאמצת

ככל שאתה לוקח ממני אורגזמות

המאמץ גובר

נדרשת לדחוף את הגוף שלי חזק 

אך גם הצורך שלי לציית לך גובר

הוא עצום.

ושום דבר בעולם

לא יעצור אותי

מלהרטיב לך את היד

כשאתה אומר לי שוב ושוב

אחת

הצורך בעבע בורידים שלי

עם כל מגע שהענקת

כמה שעינגת

כמה שהכאבת

כמה שליטפת

וחיבקת 

ונישקת

רק העצמת את הצורך

הגברת עוד ועוד

עד שכל תא בגוף שלי זעק

למרות שהרגשתי שאתה נהנה

שטוב לך

שאתה מתענג כנראה לא פחות ממני

ועדיין

בכל כולי ומהותי

כל מה שרציתי

זה לא לעשות לך נעים

בלי לחפש את גרסת הונוס

לאהוב אותי

כפי שאני

דברים טובים באמת

מעולם לא הגיעו לי כשחיפשתי אותם

למרגלות חקר ובדיקה בלתי פוסקת

מעולם לא מצאתי דבר המעורר סיפוק

ולמרות זאת

מוצאת את עצמי

פעם אחר פעם

מחפשת

כאילו אני חסרת כל

למרות שידי מלאות בכל טוב

כאילו אני נואשת

על אף היותי רוויה באושר

כמו משוועת לישועה

בצל קשר מלא פוטנציאל

אך שאינו בעל משמעות

הריגוש מתעתע בי

זה עושה לי נעים

וגם עושה לי לחפש

גרופי קטן 

קטן ושקדן

קטן וקפדן

לא אוהב כשצהוב נהפך ללבן

ואם כבר צהוב

בוא תראה משהו טוב

אחרי השיחה הקולחת

אחרי האוכל והאלכוהול

אחרי שעינגת אותי עם הלשון שלך

אחרי שנתת לי לטעום אותך עמוק

אחרי שהשפרצת אותי שוב ושוב

אחרי שלקחת חזק את הגרון

אחרי שהתפוצצת לתוכו ולא נתת לי להפיל טיפה

אחרי כל זה

הרגשתי אותך קרוב קרוב

הרגשתי אותך נוגע ועוטף

הרגשתי אותך אכפתי ודואג

הרגשתי אותך מחבק

הרגשתי אותך מחבק עם הזרועות

והרגשתי אותך מחבק עם הלב

יושבת עליך

אתה בתוכי

ושנינו על הסלע

משהו בגודל שלך

משהו בצורה שלך

עורר אצלי מופע נדיר

ואני נכנסת שוב ושוב

לשרשרת השפרצות

מרגישה את האגן שלי

מתכווץ על הזין שלך

מרגישה את הירכיים 

מתחממות לרגע 

שוב ושוב בכל התזה

ואתה תופס אותי חזק

ומעורר שוב שרשרת

בכל פעם שאני מצליחה שוב לנשום

והגוף שלי נהיה רפוי בידיים שלך

אני מרחפת בהיי שהגיע כולו מוניל

בלי שום קשר לכאב

שנובע מעונג טהור

הסלע הקר נהפך לאגם קטן

ואתה מביט לי בעיניים תחת אור הירח

''אני רוצה להמשיך לזיין אותך. אבל מפחד שתתייבשי''

כתבת לי היום.

אתה.

שחמישה חודשים כבר לא פוגשת

כי אתה מוריד כלכך מדהים

אבל מחסיר ממני כל מגע חם

אתה.

שהבהרת לי מהרגע הראשון

שאתה לא מעוניין בחיבור רגשי

ואכפת לך אבל כאדם ולא כמאהב

אתה.

שקורא אותי בצורה מדוייקת

מגלה לי על עצמי רבדים ועומקים

של המקומות האפלים ביותר שיש בי

אתה.

שגם בפעמים המעטות שבחרת ללטף 

לא שידרת לי לרגע

שאתה עושה זאת ממקום של רצון עבורך

כתבת לי היום

שאתה רוצה לחבק אותי

לספר לי למה טעיתי שגרמתי לך לחכות 

הפה שלי נפער.

קשה לדמיין מציאות בה תרצה להחזיק אותי קרוב.

הגוף מגיב חזק.

והנפש רעבה לשמוע מה יש לך להגיד.