לפני שנה. 4 באפריל 2023 בשעה 9:10
שנים אחרי שהפסקנו לדבר
מגיע לו רגע
בו נתקלת בך בפוסט רנדומלי
והמקום שלך בלב שלי רועד
כואב ובוער כאילו ביקרת בו אתמול
או יותר נכון
פשוט מעולם לא עזבת
Surreal
לפני שנה. 1 באפריל 2023 בשעה 12:33
''את קלה''
אתה כותב
כשאתה ממיס אותי אל תוך עצמי
מכורבלת בתנוחת עובר
מתפתלת בין גלי החום שמילותיך מעוררות
ופתאום העובדה הזאת נהיית פחות מעצבנת
הרי אתה אדון גדול
ואני רכוש קטן קטן
ילדונת שברירית שאתה מסובב
ברגע אחד זה מרגיש טבעי כלכך
ברור שאהיה קלה לך
בבת אחת כבר לא משנה לי בכלל
שבלי מאמץ כלל אני מלופפת סביב האצבע שלך
רק רוצה הזדמנות להכניס אותה לפה
לעשות לך נעים ושמח
ולהרגיש איך אתה עושה אותי
הכי קטנה בעולם
לפני שנה. 30 במרץ 2023 בשעה 14:06
משוטטים בנבכי הנפש
ועומק התודעה שלי
כמו יער סבוך
ככל שחודרים עמוק יותר
השבילים משתבשים
הכל כאילו יוצא מפוקוס
אתה אוחז לי ביד
בין אם ארצה להודות בכך
ובין אם ארצה להכחיש
ברור לשנינו שאתה מוביל
לוקח אותי בכל מילה שלך
צועד לאן שהכי כואב
כשאתה מפלס דרך ליעד פחות מדוייק
אני מושכת לך ביד
מסמנת לך את הדרך שיותר נוגעת
הרי הולכים יד ביד
יחד
ואתה רואה
לוקח אותי בלי לשאול
ומראה לי בכל צעד
שבין אם ארצה
ובין אם לא
אני זקוקה לך
לפני שנה. 29 במרץ 2023 בשעה 4:38
הרשיתי לעצמי להיות חלשה לידה
לחשוף בפניה שסוג הכאב אותו נתנה לי לספוג
לא היה מענג או נעים
הוא רק כאב והוא הסיח אותי מהחוויה
היא הקשיבה. הורידה עצימות ושינתה סוג כאב
הרשיתי לעצמי לבקש ממנה עדינות
להתרחק מאיזורים מסויימים
ולהוריד עצימות ממקומות אחרים
הזונה העקשנית שלי הלכה לנוח
והייתי פתאום מסוגלת לבקש עבור עצמי
מבלי לאכול מנת אשמה
מבלי לחשוש מהאכזבה של הצד השני
הייתי איתה ילדה
הייתי איתה גורה
והיא עירסלה אותי בתוך רשת של חבלים
שהיא תפרה למידותיי
היא הכאיבה לי בכאב אוהב
העניקה לי כאב מנחם ועוטף
כמו מחבקת בכל הידוק
עד שכבר לא יכולתי להישאר על הקרקע
לפני שנה. 25 במרץ 2023 בשעה 8:21
את הבקרים האלו
שאני לא בטוחה
מה כואב יותר..
לבלוע.. או לשבת
:)
לפני שנה. 24 במרץ 2023 בשעה 7:01
יותר משהפריע לי
שהוא שכח את הגבולות
ולא חשב לבדוק ולשאול לגביהם
יותר משהפריע לי
שנכפה עליי להזכיר שלוש פעמים
במהלך הסשן
שהוא לא שומר על הגבולות
גם לאחר שעצרתי ולקחתי זמן להזכיר
יותר משכאב לי
שהוא השתמש בבלוג שלי כספר הוראות
והתיימר להניח שהוא יודע איך לפעול
כי כתבתי פעם. על חוויה אחרת. עם אדם אחר.
יותר משאני יודעת
שהכוונות שלו היו רק לעשות טוב לשנינו
יותר משכאב לי
שלא הצלחתי להגיד לו
בכל הפעמים ששאל אותי אם טוב לי ואם אני נהנית
שאני כבר מזמן לא בתוך הסיטואציה
יותר מאלו,
מה שכואב
זה שהוא רצה לסמן
למרות שביקשתי שלא
למרות שהבעתי חשש שזה יכחיל
למרות שאמרתי שאני מכירה את העור שלי
ושהסימן האדום הולך להפוך לכחול ומוגזם
ובמקום לעצור באותו הרגע
הוא אמר לי לסמוך עליו
בעודו נותן עוד שתי כאפות חזקות
ומשווה את נימי הדם המפוצצים
לצורת היד שלו
הרגשתי שהוא שואב עונג
מלהשאיר עליי יד
ומרוב עונג והתרגשות
הוא אפילו לא הבחין
שעבורי זה היה הפוך ממענג
ועכשיו
יומיים אחרי
האדום מתכהה כמו שציפיתי
לכחול אפרפר עמוק
אכן הצליח להשאיר עליי יד
בדיוק כמו שרצה
אבל הסימן הזה ידהה
שבוע או שבועיים וזה יעלם
והיד שלו לעולם לא תהיה מונחת עליי שוב
לפני שנה. 23 במרץ 2023 בשעה 4:58
יש בי טוטאליות שכזאת
בלתי נשלטת
ואני לא מרסנת אותה
כשאני נדרשת לרסן אותה הקסם נעלם
זאת מן קפיצת אמון
שאני נדרשת לבצע גם לפני שהאמון נבנה
וכשגבולות נחצים
זה כמו אלף סכינים
שדוקרות אותי עם העובדה
שאני לא יכולה באמת לשחרר שליטה
שלא כדאי לי להפסיק להגן על עצמי
שאם אעיז להוריד מגננות באמת
לתת את עצמי שבירה פגיעה וחשופה
אין שום הבטחה שישמרו עליהם במקומי
לפני שנה. 22 במרץ 2023 בשעה 15:37
מסתבר שאני מתרגשת
אני יודעת את זה כי עשיתי אמבטיה ארוכה
עם שמנים שעושים לי נעים בעור
קירצפתי את הרגליים עם פילינג
שעושה לי חשק לגעת בעור בלי סוף
וכשיצאתי
מרחתי את כל הגוף לאט בקרם
ובחרתי מה ללבוש
למרות שעוד יש שעות
עד שאצא מהבית
בא לי להוציא לך את העיניים
לפני שנה. 18 במרץ 2023 בשעה 19:49
המשימה הייתה ברורה
האתגר ברמה גבוהה מאוד
כבר שבוע וחצי אנחנו עומדים במקום
תקועים מול השלב החרא הזה
חצי מהזמן לא מגיעים אפילו לבוס
ואם הגענו, הוא מזיין אותנו.
''הפעם אנחנו עוברים את השלב''
אמרת לי בנחישות הרבה לפני שהתחלנו לשחק
ואכן
בדם יזע ודמעות
תוך כדי שאני מקללת בלי סוף וצועקת לך לא למות
זיינו לו הפעם את הצורה!
ואתה..
היית כלכך גאה בי
כופפת אותי קדימה ודחפת אצבעות
''יופי. את השלב הבא את משחקת עם אצבע בתחת''
לפני שנה. 14 במרץ 2023 בשעה 17:22
אם מישהו מבקש ממכם לשלוח הודעה
למישהי שחסמה אותו
אל תהיו דושים
אל תקחו חלק בהטרדה
זה מגעיל