Surreal

לא הייתי זקוקה לכך שתספר לי

אני יודעת זאת מהרגע הראשון שהכרנו

הבשר שלי חווה את העדפותיך כבר שנים

ואתה חורט בו שוב ושוב את מה שמרגש אותך

פשוט במקרה, מה שמרגש אותך זה עונג

אתה מתחבר לעונג שלי ואתה מתענג עליו

תובע אותו לעצמך

לוקח ממנו ומעצים אותו וחווה אותו בעצמך

מעניק הנאה וכאב ונותן אהבה ללא הרף 

ושוב בפעם האינספור

אתה משאיר אותי ללא מילים

אתה מרים אותי ריגר שלי

בכל כך הרבה מובנים

ואמנם חשבת שבכתב אוציא את מה שאני מרגישה

גם המילים הכתובות מחווירות

והפוסט הזה קצר מתאר את תחושותיי אליך

קצת מפתיע שהוא יתערער אצלי

לכאורה הכל מוצג וברור

יש בעל מדהים ואוהב ומכיל איתו אני בונה חיים

יש בן זוג מהמם ואהוב כבר שנים

ואמנם היו שינויים מהותיים בחיים 

זה לא מסביר את הבור שאני מרגישה בבטן

חוסר ביטחון משווע ומשתק

למול מיניות פחות משגשגת עם הבעל מבעבר

למול היקשרות לריגר וחשש שזה לא הדדי

אני יודעת שזה לא מבוסס

ברור לי שחוסר הביטחון לא משקף את המציאות

ועדיין אני חווה אותו במלוא העוצמה.

הנשיקה הזאת לא יוצאת מהראש שלי

פעימות החשמל מטיילות לאורך הלשון והשפתיים

על הלסת ולאלקטרודה בזרוע

פעימות של כאב שמתנגשות עם הרוך והחום שלך

כמעט תמיד כשאתה מכאיב לי אני רוצה שתנשק אותי

פה הכאב נבע ממגע

העוצמה התחזקה ככל שהיינו קרובים יותר

וזה מעגל שמזין את עצמו

אתה מכאיב 

ואני זקוקה לך נוגע

והמגע מוליך ומכאיב עוד.

ואני נטרפת במעגל הזה.

כמו לכודה במבוך של רוק ופעימות.

והיום כל היום

כואב לי שלא כואב לי עדיין

והמגע שלך חסר לי כמו המים למדבר

עוד מההודעה ששלחת לי לפני שיצאתי מהבית

הרגשתי אותך עוטף אותי ושומר

דואג שהשדים יתנו לי לצאת בנחת

ושהאשמה תשב בצד בשקט כצופה

שהלחץ ידחק לפינה כנספח לא משתתף

ולאורך כל הערב הרגשת אותי

חשת שאני זקוקה לסשן איתך

עוד לפני שאתה משחק עם אחרות

ולקחת אותי ונתת לי מנה של יחד שלנו

ראית שבתוך סשן עם אחרת שכחתי לציין בפניה גבול

עצרת את הסשן שלך בכדי להבהיר לה

שגם אם לא אמרתי

אל לה לגעת במקומות שלא עושים לי טוב

היית קנאי לזמן שלי ולהתחייבות שלי לחזור בזמן

ושוב שלפת את עצמך מהאקט בו היית

בכדי לוודא שנותנים לי אפטר קר בזמן

אתה עוטף כלכך אהוב שלי

אתה משאיר את פי ריק ממילים

ואת ליבי מלא מאהבה

הלשון שלך מכה בי בפעימות

אני מייבבת ואני נואשת שלא תוציא לי אותה מהפה

הידיים נשלחות אליך מעצמן

כמו מתחננות להקלה

המגע שלך עוזר ומקל

רק אל תנתק עצמך ממני

ובבקשה אל תפסיק לנשק אותי

הפולסים חזקים 

אני מרגישה אותם בשיניים ולאורך הלשון

מרגישה אותם גם ביד אליה מחוברת האלקטרודה

ואני מרגישה שזה לא משנה כמה תגביר את העוצמה

אני אייבב חזק יותר

אעזר בך עוד 

ולא אפסיק לייחל ששפתיך לא ינועו ממני

הוא כתב לי שהוא רוצה לבקש ממני משהו 

ואני ישר חשבתי שהוא רוצה לתאם איתי ציפיות

לעדכן אותי איך חשוב לו שנתנהל במרחב

אפילו חששתי לרגע שעשיתי אולי משהו שלא ישב לו טוב

אבל בהודעה שקיבלתי הוא ביקש שני דברים ממני

שאדאג להם לפני שאני יוצאת

1. לקחת חצי דקה לעצמי ולהזכיר לעצמי שאני אמא נהדרת ורעייה מופלאה ושמגיע לי לצאת ולהנות 

2. שאשים בצד לוחות זמנים ואדאג לצאת מהבית רק כשהבית רגוע ונינוח לחלוטין

ושוב ריגר אהוב.

אני מרגישה אותך דואג לי.

מטפל ומטפח.

רואה את מה שכואב ומחלים אותי.

בכל מגע ידך אתה מרפא את שלא זיהיתי שפגיע

''מכירה את זה שמישהי כלכך יותר יפה ממך

שאת לא יכולה לדמיין שהיא נמשכת אלייך?''

היא שאלה עם חיוך קטן ומהמם על פניה

העור הרך והחם שלה חשוף מולי

והיא מוחצת לי את האגן בין ירכיה

''אני חשבתי שאני לא מעניינת אותך'' 

היא המשיכה

ואני נישקתי את צווארה והסנפתי את ריחה הממכר

''זה היה הגיוני. הרי למה שתרצי אותי?"

היא נראתה כמעט מבויישת

נבוכה מהחשיפה שלה את השדים שלה לגביי

רציתי להגיד לה שאני מבינה את התחושה הזאת

שהרגשתי ככה בדיוק גם מהצד שלי

שהיא דבר קטן וקסום 

שהיא מרהיבה ומעוררת פרפרים וצמרמורות

ושבטח שאני לא יפה או שווה ממנה

רציתי לומר לה שאני מבינה שככה היא מרגישה

אבל שאין כל קשר לתחושה הזאת ולמציאות

רציתי להרגיע את השדים שלה 

שתוכל להרגיש בטוחה איתי

כמו שהיא גורמת לי להרגיש איתה

רציתי למצוא את המילים הנכונות

אבל ידעתי שאלו לא דברים שאפשר להביע במילים

והרגשתי שכל תא בגוף שלי יבער ויזעם

לו אנסה לנתק ממנה את שפתיי

הבית שלה מכניס אותי לאווירה עטופה

כמו משליך אותי אחורה למקום פגיע 

וזרועותיה סביבי

מנתקת אותי מהסביבה הגועשת

ומכניסה אותי לאיזון

הבזקים של הנפש שלה מהדהדים בין הקירות

והבית מרגיש חם והוא מזמין

כמעט מזמין כמוה

החיוך השובבי והעור הרך 

וכאילו חשמל זורם באצבעותיה

היא אוחזת ולופטת ואני מתמגנטת אליה

רוצה רק לגעת ולטעום עוד ממנה

וככה בפשטות בנשיקה רטובה על הצוואר

חומקת מן שפתיה 

ספק גרגור ספק נהימה

כל תא בגוף שלי נדרך

עם כל טעימה הרעב גובר

ואני כמיהה לשמוע אותה שוב

עומדת בתור לקנות חלב

הנייד צמוד ללחי, ואתה לוחש לי על מגע ידיך

שר לאוזניי על מה היית עושה לגופי

ואני מרגישה גלים של חום בין רגליי

הבטן מתהפכת והרעב אליך גובר

אני מקשיבה שותקת 

מחייכת חזק וכואבות לי הלחיים

מרגישה שכולם רואים עליי

שכל מי שמסתכל מזהה שאני מובלת מהכוס

מנסה להתרכז במה שאתה אומר מבלי להסגיר את עצמי

ואז.

אתה. מתחיל. לספור!!!

אתה! שאילפת אותי כבר מעל שנתיים להרטיב בספירה!

שאימנת וחינכת את הגוף שלי להיכנס לאורגזמה למשמע הספרה אחת

לוקח את ההתגרות אלף צעדים קדימה.

כשאני באמצע חנות!

אתה סופר!!!

השוק שבדבר עורר את השפתיים שלי לבגוד בי

בין השתנקות לצעקה

שמעתי את עצמי שוברת את השתיקה

ואומרת מילים שאסור לי להגיד לך

אתה שזכותך לשחק בי כמו בובה

"אתה חצוף!!!!!!!" 

היה לי כיף איתו.

הוא היה קשוב לצרכים שלי ולגבולות.

הרגשתי בטוחה בנוכחותו.

והרגליים נשארו על הקרקע.

הוא בדק וחקר וזה היה נעים.

הוא הכאיב והשתמש וזה היה מספק.

ולא הרגשתי מעורפלת באף שלב.

הידים שהסבו כאב ועונג,

לא נשאו עימם קסם.

שמחתי לספק אותו.

הרגשתי מסופקת ממנו.

והתגעגעתי לריגר האהוב שלי.