סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Surreal

לפני 3 שנים. 9 בספטמבר 2020 בשעה 8:47

פחדתי שאשווה אליך הכל.

שכל נגיעה תצרום כשהיא מיד שלא שלך.

אבל לא היה שם שום דבר שהזכיר לי אותך.

לא יודעת אם זה היה הפומביות של האקט

כשאני גונחת מהצלפות, מרותקת למקום מכופפת

כשהירכיים נוזלות ואני יוצרת שלולית על הרצפה

מתמסרת לסיטואציה כשידיים חזקות עליי

ועיניים מכל כיוון.

לא היה שם שום דבר שהזכיר לי את המגע שלנו.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י