לפני 4 שנים. 11 באוקטובר 2020 בשעה 18:53
חשבתי שלא אוכל להרגיש חסרת אונים בידיים שלך
שאפשר אולי רק קינק אולי רק טיפה להכאיב
אבל בעודי רועדת ערומה על רצפה קרה
אתה מנגן ברוגע על הסף שלא מצהיב
נגעת במקומות בהם אני חלשה
הוכחת שאני מסוגלת. הראית לי שאני יכולה
לא וויתרת לי לרגע
לא הקלת עליי בשום צורה
מאתגר כמו שרק אתה יודע
מאמין באמון שיש לי בך
דווקא אתה שחולק איתי חיים
לימדת אותי מחדש מהו חוסר אונים