לפני 3 שנים. 2 בדצמבר 2020 בשעה 7:52
הצורך הזה אצלי הוא עצום..
והמוטיב תמיד אותו הדבר
מרגישה מצוקה אז מדחיקה
ההדחקה גורמת לאלחוש
האלחוש מעורר תחושת ריקנות
ואת הריקנות אני ממלאה עם חרמנות
עם אנשים שלא אכפת לי מהם או להם ממני
ותחושת הריקנות רק גוברת
רק שהפעם זה מרגיש אחרת
הפעם אני בוחנת כל צעד
שואלת את עצמי שוב ושוב
האם אני פוגעת בעצמי?
האם אני בורחת?
האם אני נכנעת למנגנוני הדחקה?
כשהערפול יתפוגג ארשה לעצמי להזדיין כמו שאני אוהבת