לפני שנה. 11 באוקטובר 2022 בשעה 14:55
העבודה שאתה מוביל אותי בה היא עבודה עצמית
אתה אולי מדליק את הניצוץ הראשוני,
אבל אני מעבדת, מעכלת, חוקרת, מתמודדת,
לבד.
אתה שם לעיתים. ואני משתפת.
אבל נשענת על עצמי.
משערת שזה הדיפולט כשאין רגש.
זה לא פוסט שמהווה תלונה
אני מעריכה את הניצוצות שאתה מצית
אני אוהבת שיש לי על מה לעבוד
עזרת לי להבין שיש המון עבודה בנוגע להריון שעברתי
שהיחסים שלי עם הגוף שלי דורשים שיקום
וכמו שאומרים חכמים,
ההודאה היא חלק עיקרי בעבודה..
עצם האצבע שהנחת על המקומות הכואבים,
כבר התחיל את תהליך השחרור.
ואני חווה גל אחרי גל של אהבה עצמית.
כאילו מציפים אותי. סוחפים.
ועדיין.. לא מעיזה לעצום עיניים ולשחרר איתך
כי אם יש משהו שהימים האחרונים הראו לי
זה שלא כדאי שאסתמך עליך.
עבודה עצמית.
בעצמי. לבדי. בלעדיך.