לפני שנתיים. 19 באוקטובר 2022 בשעה 16:08
על הרצפה מתחתיך
מסתכלת עליך משוויץ במה שאסור לי
במה שאתה רוצה לעשות לי
בדברים שהם גבול.
''את מתה לעשות את זה''
מרגישה רעב חודר לי לעצמות
''את מתה שאני אקח אותך ואכריח אותך לעשות את זה. שאני אקח את האחריות ממך. שזה לא יהיה משהו שעשית, אלא משהו שפשוט קרה''
הבטן כואבת מהמילים שלך
הגוף שלי רותח ואני מרגישה נואשת
אני באמת רוצה שתעשה בכוח
שתכריח אותי ושלא תהיה לי ברירה אלא להיכנע
להישבר מול הרצונות הנמוכים ביותר שיש לי
הראש מלא מחשבות
למה זה בכלל נוגע בי?
הרציונאל ברור לי. אבל זה לא מסביר את הכמיהה.
למה האקטים הנוראיים בעיניי ביותר מעוררים אותי כלכך?
העיניים שלי מושפלות אל הקרקע ואני נלחמת עם עצמי
''זה נכון. הייתי מתה שתיקח''
לא מסוגלת להרים אליך את העיניים
הכמיהה שלי חזקה מידי
ואני לא מסוגלת להתמודד עם המבט שלך