יותר משהפריע לי
שהוא שכח את הגבולות
ולא חשב לבדוק ולשאול לגביהם
יותר משהפריע לי
שנכפה עליי להזכיר שלוש פעמים
במהלך הסשן
שהוא לא שומר על הגבולות
גם לאחר שעצרתי ולקחתי זמן להזכיר
יותר משכאב לי
שהוא השתמש בבלוג שלי כספר הוראות
והתיימר להניח שהוא יודע איך לפעול
כי כתבתי פעם. על חוויה אחרת. עם אדם אחר.
יותר משאני יודעת
שהכוונות שלו היו רק לעשות טוב לשנינו
יותר משכאב לי
שלא הצלחתי להגיד לו
בכל הפעמים ששאל אותי אם טוב לי ואם אני נהנית
שאני כבר מזמן לא בתוך הסיטואציה
יותר מאלו,
מה שכואב
זה שהוא רצה לסמן
למרות שביקשתי שלא
למרות שהבעתי חשש שזה יכחיל
למרות שאמרתי שאני מכירה את העור שלי
ושהסימן האדום הולך להפוך לכחול ומוגזם
ובמקום לעצור באותו הרגע
הוא אמר לי לסמוך עליו
בעודו נותן עוד שתי כאפות חזקות
ומשווה את נימי הדם המפוצצים
לצורת היד שלו
הרגשתי שהוא שואב עונג
מלהשאיר עליי יד
ומרוב עונג והתרגשות
הוא אפילו לא הבחין
שעבורי זה היה הפוך ממענג
ועכשיו
יומיים אחרי
האדום מתכהה כמו שציפיתי
לכחול אפרפר עמוק
אכן הצליח להשאיר עליי יד
בדיוק כמו שרצה
אבל הסימן הזה ידהה
שבוע או שבועיים וזה יעלם
והיד שלו לעולם לא תהיה מונחת עליי שוב
