הידיים קשורות לתקרה
מחזיקה חזק את הלולאה ששמת בידיי
ואתה מטיח בי שאלות
''מי מהממת?''
''את מבינה שאת מדהימה?''
משסף בי מחמאות איבר אחר איבר
''הירכיים נעימות''
''החזה מזמין''
''הישבן עסיסי''
ואני עומדת מולך
אך גם עומדים מולי השדים בראש
הקולות שאוהבים לבקר ללא הרף
ואני לא נותנת להם מקום
אני מולך ואני מרהיבה
ואתה ממשיך להטיח
מקלף עוד שכבות
אומר לי שאני אישה חזקה
אתה משלח בי שאני חכמה
ושהיופי החיצוני שכה מושך אותך
הוא כהבל וכלום לעומת האישה שאני
השדים שקטים
מבינים את מקומם
יודעים שאתה צודק
אבל אתה לא עוצר
הולך על כל הקופה ומרסק לי את הסכר
''את אמא מדהימה. ואת אישה נהדרת לבעלך''
בבת אחת אני נשברת
אתה בלתי נלאה למול הפחד הגדול ביותר שלי
החרדה התהומית
שאני לא טובה מספיק
והשדים צווחים
על שאיבדתי את הסבלנות לפני שיצאתי לסשן
שהייתי קצרה עם האור והאושר של חיי
כי ביקש משהו קטן כשהייתי בדרך החוצה
על שלא קראתי מספיק ספרים לגור
שהיה יותר טוב אם הייתי מבשלת יותר
ואם הייתי עושה יותר כביסה ומרימה אחריי בגדים
אבל שוב אתה מצליף
''את אמא נהדרת. את בזוגיות פשוט מדהימה''
ואני מייבבת
הדמעות זולגות מעצמן
והשדים שוב שותקים
כי אני יודעת
למרות הפחד והחשש התמידי
שאתה צודק לחלוטין
