מותשת ופגועה נכנסתי למיטה
סוחבת את הכאב גם אחרי שליבנו את הדברים
ואתה נכנס אחריי לזיין את האישה שלך
גם כששבורה אני מאושרת שאתה בתוכי
אבל אז התחלת לשחק עם חור התחת
והיה לי ברור שלא אעמוד בזה
היד הלופתת שלך לא הצליחה להכהות את הכאב
אתה אוחז ומזיין
ואני מייבבת שכואב
כמו תמיד אתה מנחם ומספר לי כמה אני מסוגלת
רק שהפעם הכאב בעיקרו לא פיזי
אתה פותח חזק והכאב החודר מומר למשפטים שאמרת
מפמפם בכל הכוח ואני רק מייבבת שכואב
והכל רץ בראש
כואב שאתה מרגיש שאתה לא יכול לדבר איתי
כואב שלא חמלת לי על שהייתי קצרה אחרי יום מתיש
כואב ששמת מישהי אחרת לפניי בעדיפות
שציפית ממני לדרוס את עצמי כי היא לא דרסה את עצמה
כואב שהעלית סיטואציה בה לא תרצה להיות איתי
כואב שאתה כבר תקופה לא משמיד מיטות איתי
מזיין ברגוע כי ההשפרצות יוצרות בלאגן
ואני רוצה להגיד לך את כל מה שכואב
אבל חוששת שהכאב שלי רק יעצים את התחושות אצלך
שגורמות לי לכאוב
אז כל מה שמצליחה להגיד
כשאתה פותח שוב ושוב
זה ''כואב כואב כואב''
עד הרגע שבו אתה מאט
ואני לא מצליחה לעצור את הדמעות
מתפרצת כמו סכר שקרס
מציפה אותך בדמעות בעודך אוסף אותי אליך
ואומר שלא חייבים לעשות שום דבר
ושאתה אוהב אותי
מבקש שאספר לך למה אני בוכה
וכמה שמנסה לספר לך
כשסוף סוף מצליחה להרגע ולהוציא מילה מהפה
מה שיוצא זה לא שיתוף
זאת בקשה
''תגיד לי שאתה אוהב אותי שוב''