אם התחלתם לקרוא וחשבתם שזאת הולכת להיות עוד התפלספות שלי על ייצרים, חרמנות ונוזלי גוף אז אאלץ לאכזב אתכם להפעם...
יש בי גם עוד תכונות ועומק שאני נופל אליהם מידי פעם...
אנרגיות עולות ויורדות
יש ימים שאני מופתע כמה אני מצליח להספיק ולתפוס בין ידיי...
אבל היום מרגיש אבוד ומיואש
התחושה שלי היום היא קצת כמו בתוך משחק קופסא עם ריח של קרטון ישן, חלקים מפוזרים, חלקם חסרים, הלוח מודבק עם סלוטייפ יבש מתפורר והסוף ידוע מראש...
עייף ומותש מעצם היותי שואל "מה עושים כדי לצאת מזה?"
הרי ניסיתי הכל!
וגם זו טעות!
כי תמיד יש עוד מה לנסות! אבל לא מצליח לאסוף את עצמי ולהשתמש בכלים שאחרים מציעים לי להשתמש בהם... אז איך יוצאים מהלופ הזה?
יוצא לי שלעתים נדירות אני מספר את אחד מסיפורי הרקע שהביאו אותי עד לכאן ואני מתמלא בגאווה ומוטיבציה שמחזיקות לרגע וקצת
אבל אז אני חוזר ללבד שלי ומתמלא באשמה ויאוש מהדרך שבחרתי לי שאולי היא כלל לא מתאימה
אבל שאני אוותר? מה פתאום! זה לא אני!
אני פשוט אצוף בין הסחות הדעת שזרקתי סביבי רק בכדי לשכוח ולברוח מאותו קושי שלא שכח מנוכחותי
אני אעשה בדיוק מה שעשיתי כל חיי ופשוט אשאר יציב מול הקושי גם כשהוא כבר הכניע אותי, אצמיד את הראש שלי מולו ואדחף
כי בסוף הוא ימצמץ ואמצא לי את הדרך הנכונה לחצות אותו! עם פתרון או בלי פתרון!
כי ככה עשיתי תמיד
ועד אז אני לוקח נשימות בין חיבוק וחיבוק מזאת שבחרתי כי היא הייתה בחירה נכונה ופשוט אשמור אותה