Authentic fantasy

פשוט לחפש ולמצוא 

יום ארוך

אחרי כל מטלות הבית אספנו אחד את השניה למקלחת משותפת.

יותר מידי זמן שלא עשינו את זאת

חיבוק תחת המים, מגע, ליטוף, נשיקה ואינטימיות כששנינו רטובים. 

Skin to skin 

את אומרת שבא לך לסבן אותי ואני נשען אחורה, נצמד לקיר ועוצם עיניים.

עוברת עלי בין שיער, צוואר, כתפיים וזרועות.

יורדת למטה בידיים מוקצפות דרך הגב והמותניים, בטן ומשם לרגליים...

כשאת עולה חזרה את מתמקדת בזין ובאשכים.

מגע אצבעות עדין וגירוי שמעורר וזוקף אותי.

מעבירה אצבעות מטה לכיוון התחת.

את מבקשת שאסתובב.

אני עומד שם צמוד לקיר עם רגליים זקופות, ידיים רפויות.

את חופנת אותי, משחקת באזור עם קצוות האצבעות.

פתאום את קמה, יוצאת מהמקלחת וחוזרת אחרי דקה ארוכה.

לפתע מרגיש משהו אחר.

מרקם סיליקוני רך שמטייל לי בין הישבנים ומחפש את דרכו פנימה...

עם היד השניה את אוחזת לי את את הכתף.

מרגיש את הרצון שלך לענג אותי. מרגיש שבא לך לתת לי משהו אחר היום!

ואז פשוט חודרת.

נכנסת פנימה עמוק עד הסוף כשההתחלה כואבת.

כאב מרחיב ומגרה שעולה ויורד בתוכי והקצב גובר.

אני נמתח ונזקף.

האחיזה שלך נעשית חזקה ומרתקת יותר וכך החדירה מגבירה את הקצב!

את מצליחה להוציא ממני קולות הנאה ונשימות עמוקות.

מגבירה ומגבירה, נכנסת ויוצאת בחדירות עומק עוצמתיות ומענגות

.

.

.

שולפת אותו החוצה, מפילה על הריצפה, מנשקת אותי ויוצאת.

ומאז המתח נשאר והראש עמוס במחשבות.

ובכן, כשהימים מטורפים והלילות מלאים במחשבות שמציפות ומשתוללות בתוך הראש... אני גולש לי לא פעם בעומק היצרים והפנטזיות ושם יוצא ממני הגבר הסקרן שבא לו לשחרר שליטה ולחוות גם מינית ויצרים מכיוונים נוספים ונועזים.

לשים את מי שאני רגע בצד ולתת למישהו או מישהי להוביל כאן את העונג ולהחזיר אותי לקרקרע.

אבל גבר או אישה שפשוט יהיה איתם נעים לחקור את זה יחד!

לחלוק חשקים בווייב זורם ולא ממקום משפיל מידי או מנצל. 

שיהיה שם קשב ותחושה של בטחון שכיף לחזור אליהם שוב.

זה בגדול מה שבא לי כרגע.

ואולי זה תיכף יעבור וגם הפוסט יעלם כלא היה...

אז היום אני בקושי מסוג אחר

חסר שקט וריכוז כי אני פשוט מוצף

יושב בעבודה בין המשימות אבל הראש מוצף

מוצף במחשבות על מה שעשינו הלילה וממה שעוד נעשה.

פנטזיות וחשק לדברים שאת כותבת שבא לך שיקרו שוב רק מדליקות אותי יותר!

כמה נעים לפגוש את הנימפורמנית חולת הזין שפרצה  ממך אחרי שינה עמוקה!

אישה מדהימה ומלאת כוח רצון וחשק להתמסרות

ואכן התמסרנו.

סובבנו אותך מאחד לשני בין התחת היפה שלך שנפתח ונפער לבין הגרון העמוק שלך...

וצלחת זאת בגבורה!

עוד רבות אפשר לדבר על מה שעשינו לך שם וכמה שאני אוהב אותך בכל שכבה וחלק ממך!

כרגע אני מוצא את עצמי יושב במשרד ומריח.

ריחות המיצים שלך שנשארו לי על הזין ושק האשכים עולים לי מן הבוקסר ומתערבבים בשפיכות משנה שבאות והולכות לאורך היום.

ואז כשאני הולך רגע לשירותים ופותח כדי להתאוורר אני רק רוצה ממך יותר בדיוק כך!

ובינתיים נלחם כאן בחרוף נפש בזקפה שמלווה אותי ולא עוזבת.

אני חושב שהיא צריכה קצת יותר להתכונן לזה...

וגם אז

אין לה מושג מה מצפה לה ולתחת שלה...

מעברים חדים תמיד היו חלק ממני

ובתקופה כמו זו כשהכל בעצימות גבוהה הכל נראה חד מתמיד.

השוני בין פרט וזוגי, יום ולילה, חום וקור, שולט ונשלט, חיים אישיים ועובדה

הכל כאן ערבוב של מרכיבים שלא בהכרח עובדים יחד.

ובכל זאת, מה כאן הגיוני בשנים האחרונות?

אל תשכחו לצנן את עצמכם בימים חמים כמו אלה, לקחת נשימה ולחשוב.

המקצועית מהעבר אמרה לי לא מעט דברים שהצליחו להתריס אבל גם חלחלו עמוק לראשי.

אחד מהם זה שאולי אני טוב מידי? אני מכיל ומנרמל דברים שצריכים לגרום לי גם לעמוד על רגליי האחוריות ולכעוס.

להביע כעס ותסכול ולא רק לתרץ בכך ש "הכל בסדר, זה שלהם ולא קשור אלי, אני לא אתן לזה להשפיע עליי..."

לכאורה זו דרך בריאה להתמודד עם דחייה ויחס פוגעני מהאחר.

אז ביום הזה אני נזכר בך ובסשן ההוא שניסית להכעיס אותי ולא הצלחת... 

מתמודד עם חוסר רצינות של אחרים בעבודה שגורמת לי לעבוד יותר קשה ומעוררת תסכול.

ודחייה מפתיעה ממי שהחליטו להסתתר מאחורי קיר ומסיכה נוחה מבלי לבוא ולהגיד שמשהו מפריע בנוכחותי...

הפסד גדול עבורם בתור זה שיודע להכיל יותר מכל אדם אחר שהכירו. 

אז למדתי גם קצת לכעוס גברת מטפלת.

את אולי אפילו היית קצת גאה בי שהבעתי זאת... 

ובתאכלס זו רק תחילת הדרך...

כי גם עליך אני קצת כועס.

תמונה מעוד מפגש לילה מביך במקלחת.

במציאות אידיאלית שרחוקה מכאן מרחק רב אולי היה לי קל יותר לפתוח ולחקור את כל היצרים והצדדים הקינקים שלי. 

אבל כמו שזה עכשיו אני בסוג של מחסום שאף פעם לא באמת הוסר גם ברגעים שקפצתי למים וניסיתי לשחרר שליטה...

פנטזיות שחולפות מידי פעם בראש, זרמים בגוף תחושות שובובות וחשקים שבא לי לממש אבל לרוב זה נופל בפורקן עצמי וחרדת ביצוע שבאה מאובר טינקינג על מלוגיסטיקה מורכבת של תכנון והכנה מראש.

ולפעמים אני תוהה לאן זה היה יכול לקחת אותי אם זה היה יכול להיות קל ופשוט יותר...

אם היה פרטנר מספיק נכון עבורי שהיה גורם לי להרגיש בטוח במסע החקירה למרות החששות, המבוכה והאשמה העצמית שאני עושה לעצמי כשזה צף גם אם לא בכוונה...

ללמוד לשחרר שליטה ולחוות את העונג בצבעים הנוספים שיש בי בתור גבר בלי להרגיש רע.

לבנות את זה בבטחון כשהרעש והמורכבות שצפים בכל פעם יתערפלו הצידה כי מרגיש מספיק בנוח.

ככל שעובר הזמן אני לומד שזה עולה בי מידי פעם כי זה כנראה עוד אחד מהצבעים שמקשטים אותי.

אז אולי כדאי פשוט לתת לזה מקום?

ובכל זאת איך?

בחורה צעירה ויפה, מיוחדת ומעניינת שהכרתי במקרה ובמעט הרגעים איתה היה לי וואוו!

באחד הדייטים האחרונים שלנו לפני כמה שנים היא שכחה אותה ברכב אחרי שהשתוללנו ורק בבוקר כשאספתי את אשתי היא גילתה אותה ופרצנו בצחוק!

ומאז היא אצלי בין המזכרות כי חשבתי שנתראה שוב ואחזיר לה אותה...

צצה לי מידי פעם ומזכירה לי את בעלת השדיים שאותם כיסתה.

אפילו קצת ריח שלה נשאר עליה.

לפני כמה שנים התראנו במקרה באחד המפגשים ההמוניים והתנפלנו קצת זה על זו כשהצמדתי אותה לרכב ונתתי לה להרגיש אותי זקוף!

קבענו להפגש שוב אבל דברים לא צלחו.

בדיעבד חבל שהמרחק הגאוגרפי לא איפשר לנו לבחון את זה יותר לעומק אבל אלה היו גם זמנים אחרים ואי אפשר באמת לדעת.

אז בינתיים שומר אותה בקופסאת המזכרות המיוחדות שלי עד לפעם הבאה שאעשה קצת סדר ומי יודע, אולי אצליח להחזיר לה אותה ביום מן הימים יחד עם חוויה לוהטת או חיבוק לכל הפחות!

אז היום אסביר לכם איך מוציאים יוצר מדעתו ומה הן תופעות הלוואי.

לעבוד בסביבה יוצרת, קולות העשייה מרעישים את אוזניי עד שנאלץ לשים אוזניות כדי לשמור על עצמי מפוקס.

אנשים עסוקים ביצירה אך אני לא שם.

תפקידי בימים אלה עמוס וממיס מוח בין טבלאות אקסל ומלל שכלכך לא בשבילי!

אני אדם של עבודת ידיים, מגע וצבע

אני צריך את ההתעסקות הויזואלית עם אובייקט מוחשי!

כשאר ניסיתי להעביר דברים קצת לדף נתקלתי בקשיים מסוג אחר.

אי שקט וארגון שגורם לי לברוח למקומות נוספים...

הסחות דעת וירטואליות בין תוכן לא חשוב לחרמנות מזדמנת שמקומה וזמנה ביום רחוקים מלהתאים.

ובכל זאת, למה העכבר הזה כלכך מחרמן?

וכמה זמן עבר מאז שגרמתי לדגדגן להאדים כך?