ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Authentic fantasy

ראש יצירתי מלא ברגש מדלג בין הטיפות כשהעולם מלא בעקרונות, יצרים, תכנונים ופנטזיות
לפני 4 ימים. 20 בנובמבר 2024 בשעה 21:33

אזרוק פה משהו לחלל הרשת.

החיים בעולם ה"פתוח" לפעמים מרגישים כמו חוויה של קפיץ מתוח שבכל רגע או זווית יכול להשתחרר.

כאשר המיניות היא עניין מדובר כלכך וכמעט בחופשיות ובתיאום עם גבולות והסכמות שהם חוקי המפתח ששומרים פה על כולנו.

ובכל זאת את רוב שעות יומינו אנו מעבירים בעולם מקביל.

עבודה-משפחה-מלחמה ואירועים בלתי תלויים שמוזנים גם הם ממשאבי הגוף והנפש שלנו.

ולפעמים קשה שלא לבהות בשישבן עגלגל או בשפתיים מפתות של קולגה.

או לזהות את בלט פטמותיה שלה או של אחרת.

ובין כל זה ישנה שגרה של עומס עבודה, מטלות בית וימים שעוברים מהר כמו זמן ההתראה של אזעקות עד לרעש היירוט שמעליך...

אך האם זו בושה להגיד שחסרה לי מיניות בימים אלה?

האם זה קלון להודות שאינטימיות ומגע קרוב זה משהו שאני זקוק לו כדי לשמור על שפיות ואיזון נפשי בתיך כל הכאוס הזה?

יוצא לטייל עם המנבחים אחרי גשם וקשה להתעלם מניחוח החרובים שמזכיר זרע באוויר מאירועים מטריפים השתתפתי בהם אי שם בתקופה אחרת...

וכשמרים את הראש אני מבחין בתאורת הפארק שתמיד הייתה כאן אבל הערב הזכירה לי צעצוע מין ענק 

לפני שבועיים. 11 בנובמבר 2024 בשעה 11:26

בין כל הפאן סביבנו, כרגע מטרתנו היא לשרוד!

בין ראשון לחמישי נושך שפתיים בתקווה שכלום לא יתפוצץ עלי.

בדיונים אני צף בין מחשבות ויוזמות לא ממומשות וטבלאות עמוסות באותיות ומספרים שבא לי לעשות מהן שבלונות!

וכשמגיע סופ"ש נעשה קצת יותר מרווח ופחות תבניתי אבל עדין עושה למען הצוות כשחייב ללתת יד למאמץ המשותף.

אבל חסרה לי תחושת החיות המתפרצת, ספונטניות ותקשורת, מגע וחקירה!

צבע! כלכך בא לי צבע!

בא לי כחול, ירוק בוהק, אדום וסגול על גוף ונשימות עולות ויורדות בכל משיכת מכחול.

חסר לי היצר שבי שרוצה עוד!

הצד הרעב שלי שרוצה לחקור ולגעת, להריח ולטעום, לקשט ולמלא את הכל בצבע של פנטזיה ותשוקה.

איך אפשר להדליק מחדש כלכך הרבה כשמסביב הכל בהשהייה?

לפני 9 חודשים. 28 בינואר 2024 בשעה 14:08

מתחילת היום היא מלינה על כמה שהיא חמה ומיוחמת

מרגישה היטב את את שלל החדירות מסוף השבוע

כואב לה מחרמנות היא אומרת

כאקט אכזרי ואוהב אני מתרגל איתה נשימות וכיווצים בטלפון

אני יודע שיש עוד שעות ארוכות עד שהיא תגיע אלי ואוכל לפרוק אותה מהאנרגיה המינית המצטברת

וזה יהיה מטריף ואינטנסיבי

ובראשי רצה לי פנטזיה שלה על הברכיים כשגברים עומדים שם בתור כדי לרוקן עליה את כל הטוב שהיא צריכה כרגע

קצת כמו בתמונה שצילמתי 

כן כן

גם השמנמן שם בצד שהתקשה להתאפק  

לפני 9 חודשים. 26 בינואר 2024 בשעה 8:02

אחת כזאת שאתה מכיר כמעט כמו בפעם הראשונה למרות שהכרתם כבר ממש מזמן וצברתם חוויות משותפות

חברה מחיים אחרים ושלב אחר במסע

כזאת שאתה מתרגש לספר לה בפעם הראשונה על משהו משמעותי וגדול שמתקיים בחייך ועיניה מספרות שהיא כבר מכירה אותך ומבינה 

בסקרנות ופרגון, ללא כל שיפוטיות או סלידה ממי שהפכת להיות יחד עם מי שנשארת והיית תמיד

פשוט חברה

כזאת מעולם אחר שהתקיימתי בו פעם 

בדיוק כמו פעם כשעוד היינו מנהלים שיחות פנים מול פנים ותפקידו של הטלפון היה בעיקר כדי לתקשר ולקבוע לפעם הבאה

כיף להתרגש ממשהו שכזה בתקופה שהרבה מהרגש נעשה כהה ואוטומטי

 

 

לפני 10 חודשים. 9 בינואר 2024 בשעה 22:33

והכי חושב: 

לבדוק דירוג אנרגטי!

לפני 10 חודשים. 7 בינואר 2024 בשעה 11:37

כבר זמן מה שתפסה לי את העין...

עיניים בהירות, ספורטיבית עם עור מאדים שעושה חשק לגעת ומבט חצי קריפי שמשדר סקסיות

איכשהו תמיד היינו מרוחקים זה מזו, המעגלים החברתיים שאותם אנו חולקים אף פעם לא היו בסנכרון מלא...

חוץ מזה שהמרחק הגיאוגרפי היה פה גם גורם בעייתי

ובכלל זאת, דברים הרבה פחות פתירים נפתרו בעבר כשמספיק רציתי לגעת במישהי.

אבל ממך גם קצת פחדתי, לא בטוח למה אבל זה נוכח.

ובערב אחד כשאת חוזרת מהעיר הגדולה למחוז חפציך אמרת שתעצרי אצלנו לקפה ומנוחה קלה שתחלק את הדרך הארוכה והמעייפת ל2 פלוס אגירת כוחות

כמה צפוי שדבר כזה יקרה ביום שאיני במיטבי וואת רובו מעביר במנוחה...

שמחנו כשהגעת, היית נראת עייפה ואחרי ישיבה קצרה אמרתי שאני נכנס למיטה לנוח וחיבקתי אותך לשלום

ריח השיער ווהצוואר שלך הכה בי וכמו מתקן עינויים הוא החליט להשאר עליי בדרך למיטה

אחרי התהפחות או שתיים במיטה החרמנות הכתה בי והתפשטתי.

התחלתי לגעת בעצמי כשהריח שלה לא עוזב אותי

מדמיין את עינייה הבהירות מביטות בי בבטחון ונשימות מהאף כשהיא מובילה את כל כולי לעומק גרונה 

אני זקוף ברגע של פנטזיה ועונג מתחת ללשמיכה וברגע אחד דלת החדר נפתחת

היא עומדת שם בכניסה כשהחדר חשוך ואני לא מצליח לקלוט את המבט ולהבין אם היא קלטה שנכנסה לשטח אש

אמרה בקול נמוך שהשאכטה של מיקודם עשתה אותה עייפה ואולי כדאי שתזרק קצת לנוח לפני שנוהגת שוב

לא כל ידעתי מה להגיד כשאני שוכב שם בחושך עירום תחת השמיכה כשיד שמאל עוד חובקת את שק האשכים המוצף

יצא ממני בקול חלש "ברור, את יכולה לבוא לבוא לשכב כאן"

היא נשכבה לימיני תחת אותה שמיכה ובגל אחד חטפתי שוב את השיער שלה על הפרצוף

לקחתי לנשימה עמוקה והסנפתי ממנה קצת

היא צחקה חצי במבוכה ואמרתי לה "סליחה, פשוט הריח שלך ממש טוב!"

בשלב הזה היא הרימה את הראש והניחה אותו עלי, התקרבה ונצמדה אלי קצת יותר כסוג של כפיות.

עד לרגע זה היא עדין לא הבחינה שאני עירום אחוז זקפה בעודה לבושה בגופיית ספורט וטייץ צמוד

אני לעצמי מת שיקרה משהו אבל לא בטוח איך תגיב אז רק מחבק קצת מאחור

מרגיש שנעים לה הספיק שהיא מושיטה יד לאחור כדי ללטף לי את הירך

ברגע אחד היא הצליחה להוציא ממני קול שעשה לה את זה

מטיילת בליטוף עד רגע שנתקלה באובייקט שלא ציפתה לפגוש בשלב הזה והגיבה בצחקוק שובב

אני אומר "כשהתפרצת כך לחדר לא שאלת אם אני לבוש"

והיא כמובן עונה לי בהתחכמות "לא שאלתי כי לא רציתי לקבל תשובה"

אני מרים את היד שליטפה את המותן שלה ומתחיל ללטף את את הפטמות שלה דרך הגופיה

היא עוצרת אותי ומורידה אותה ואת הטופ שהיה מתחת 

"וואוו כמה נעימה את" 

מלטף סביב הפטמות וצידי השד

היא ממשיכה ללטף במגע ציפורניים וקצות אצבעות

נצמד אליה ומתחכך

אני מתחיל לטייל עם היד מטה ומרגיש אותה מפסקת רגליה בעדינות

משחיל את כף היד פנימה בעדינות אל תך התחתונים בחשש קל ובקשב רב לקולות שהיא נושפת 

הצפיפות הזו של כף יד גדולה כמו שלי מתחת לתחתון דק ומכנס ספורט צמוד זה לא תמיד דבר נוח שעובר בקלות

אני מרגיש אותה רטובה ובלי לחשוב יותר מידי אני מכניס אצבע פנימה

היא נאנחת בעונג כשהיא אוחזת את סיקפתי חזק בכף ידה

כיף לי לנגן עליה ולהוציא ממנה את הצלילים שהיא מוציאה

אני מנסה להכניס עוד אצבע אבל הצפיפות תחת המכנס יוצרת זווית בעייתית שקצת הכאיבה לה ואני יוצא

"הכל בסדר, אני צריכה רגע"

מחבק אותה מאחור ואומר שזה ברור ומובן

חולפים כמה רגעים של תהיה האם נחזור לאקט שוב ואז הדלת נפתחת כשבת הזוג שלי בפתח ובאה לבקש את עזרתי עם גור האדם שהתעורר ולא חוזר לישון

היא מחייכת ואומרת בגיחוך שהיא מבינה שאף אחד כאן לא נח...

אנחנו מתלבשים וקמים לסלון...

משם הכל הופך לוגיסטי ושונה ממה שהרגיש לפני רגע

מבין שעוד מוקדם, היא אומרת שתיכף תתתחיל את הנסיעה חזרה הבייתה

בסלון מופיע פתאום עוד חבר שלנו שהיה שם כל הזמן ומוזרה לו הסיטואציה

ילד משתולל על הספה ובית שבכלל לא דומה לבית שלנו

ואז התעוררתי

What?!

לפני 11 חודשים. 22 בדצמבר 2023 בשעה 19:46

זה קרה אי שם ב3 שנים האחרונות

הכרנו בטינדר כמעט שנה קודם ומאוד מהר עברנו לפלטפורמה נוחה יותר אבל זה נשאר שם ולא הבשיל למשך תקופה עד שצץ והתעורר שוב אחרי חלון זמן של תעסוקה אחרת

קבענו שאגיע אליה והיה קשה לי להאמין שזה קורה עד שבאמת קרה כי כבר השלמתי עם זה שהיא דמות וירטואלית מדליקה אבל לא יותר.

חניתי קרוב ויצאתי בהפוגת הגשם הראשונה

היא באה לקראתי, הכירה לי את החתול שלה והתנצלה על הבלאגן כי רק עברה לשם

התקשקשנו, שתינו בירות, צצו להם מלא נושאים משותפים שהפתיעו אותי בין אגרנות יצירתית, אומנות ועד wicked...

אז היה כיף לדבר אבל הרגשתי את הדחף המגנטי לגעת בה

המבט החד, נשיכות השפתיים שלה והחזה המרהיב שהיה נוכך מתכת לפריט לבוש לא רלוונטי

כל אלה הובילו אותי לשפתה ולצוואר,

נשיקות רטובות עם נגיסות רכות הוציאו ממנה צלילים שרק הרעיבו אותי יותר

הרגישה אותי מזדקף והובילה אותי לחדר שינה חשוך עם חלון פנורמי ענק ומרהיב עם נוף על כל מפרץ חיפה ועד לראש הנקרה

בחוץ סופת גשם וברד עם הבזקי ברקים מהפנטית שמאירים את כל הים והשמיים

המנה הראשונה הייתה הכוס שלה

הרגשתי את ההתרגשות שלה מעונג שלא הכירה

אויי והיא הייתה לי טעימה!

מרצדת לי על הפנים בין אורגזמה לאורגזמה כשמידי פעם הלשון שלי עוברת לה מחור לחור 

וכשרצתה לפנק אותי גם הרגשתי את כל העונג שלה עובר אלי במציצות עומק וליקוקים היכן שרק יכלה להגיע עם קצה הלשון מלאת הטקסטורה שלה

 לאחר מיגון הכרחי חדרתי אליה

כמה אהבתי את תחושת החביקה המקובצת שהכוס שלה העניק לי והבהיר שהיא אחרי צום ממושך

להוביל אותה לעונג שבו טירקה העניק לי תארים והכתרות שהלוואי ויכולתי לכתוב בקורות החיים שלי

רוכנת קדימה בדוגי עם תחת למעלה

ו...אוייי איזה תחת מעולה

נגסתי וליקקתי בתאווה

טיול של אצבע ועוד אצבע לתוך תוכה ברקע סופת ברד וגשם שנוקשים על חלונה וקולות הנאה

בדקתי שזה בסדר והיא שימחה אותי שהתמסרה וסמכה עליי.

חודר לישבנה בין ליקוק ויריקה

נכנס בהדרגה, היא מתרחבת, נושמת יחד איתי ומתרגלת לעובי

נקודות מגע בין גוף לגוף של חום בינינו 

אגן לישבן, זרועות שתופסות את מותניה וכתפיה

חוזר ומנשק מדי כמה רגעים ישבן מותניים, וצוואר

אומר לה כמה היא טובה ומהממת

היא מכריזה כמה טוב אני אליה 

מרגיש אותה מהעומק, מגביר את הקצב ככל שקולות הסופה בחוץ מתגברים ואיתם יללות העונג הסוחפות שיוצאות ממנה

ברקים מבזיקים את כל המפרץ וחלל החדר 

בין ברק לברק החדר מואר לרגעים ואפשר לזהות את גופה הלבנבן מאדים באזורי המגע וסימני ההפלקות הקלות שקיבלה בישבנה קודם כי היא פשוט נהדרת.

ברגע מסויים מסובב אותה במגע וליטוף

מנשק ומושיב אותה על בירכיה מולי

מחכך את הזין בין שדיה המטריפים 

מלטף את שיערה, אוחז בעורפה ומשם הדרך הייתה קרובה לשפתיה הרכות 

אני גומר בעוצמה על הלשון שלה שחיכתה לפורקן החם שלי

יכול להיות שזה היה קצת שונה מאיך שזכור לי אבל די בטוב שבשלב הזה גם הסופה חלפה

 

 

לפני שנה. 14 בנובמבר 2023 בשעה 9:09

התחילה לעבוד כאן קיבוצניקית צעירה ומלאת אנרגיה, יוצרת כמוני וכמעט בטבעיות התקרבנו ונוצרה תקשורת חברית...

העבודה פה אינטנסיבית ואנחנו מרגישים את רוח הלחימה והמשמעות של מה שאנו עושים כאן...

אבל מרגיש פה גם מתח מיני מולה שמוכרח להשתיק!

החיוכים, המבטים, השיחות המחוייכות לא יגרמו לי ליזום שום מהלך לא תקין!

גם לא אחרי שהיה לה חם, הורידה את הז'קט ונשארה עם חולצה צמודה שחורה ודקה שאפשר די בקלות לזהות את החזיה שהשאירה בבית ואת גודל הפטמות שלה שבא לי לטעום בביסים קטנים.

נשאר מקצועי אך הראש בפנטזיות...

 

לפני שנה. 4 באוקטובר 2023 בשעה 18:48

כבר כמעט עשור בתוך קופסא

אחת לתקופה מוציא אותם למשימה קצרצרה 

לפעמים פה קרוב, לעתים מעבר לים

אך מזמן כבר לא בשביל ההנאה העצמית שלי...

מנסה לחזור ליצור בשביל עצמי ולא רק בשביל אחרים

כמה היא יפה כשהיא שוכבת שם על המיטה ונותנת לי לפרוק עליה הבזקים של אור וצל 

זוהי הצצה קטנה לסשן תמונות ראשון מזה שנים שצילמתי בעזרת הציוד הישן והמאובק שלי כי אני כזה מיושן וצילומים מנייד כבר פחות עושים לי את זה.

לפני שנה. 12 בספטמבר 2023 בשעה 19:58

הנה אני כאן שוב אחרי הקפאת חשבון בפעם המי יודע כמה כי לעתים דברים קצת מסיחים אותי ושינויי הגובה בין הוירטואלי לעולם שבחוץ יוצרים לי התנגשויות כימיות בין הראש והאשכים

ובכל זאת אני בא והולך כי חסר לי מקום נטרלי לשתף בו את מעמקי הנפש המורכבת שלי

וגם כאן מוצא את עצמי לא פעם תוהה לי בביקורת עצמית כך שפעם מסתיר, לעתים גם מסיר ואפילו משהה לזמן לא ברור שבין יום לשנה...

בימים אלה לכאורה אני די בטוב אבל בפנים מתרחשות להן סערות בתחומים שונים ועוצמות שונות דווקא כשמעגל התמיכה הקרוב שלי נתפס קצת לא בכוננות.

אאשים את עצמי ואגיד שהדרג הבכיר מנסה לשכנע שזוהי התראת שווא 

אבל ברגעים שאני לבד ורוצה לדבר ולפרוק אין לי שם באמת דמות זמינה שאני יודע שאעזר בה...

כל אחת מהן נמצאת באילוציה הטבעיים והלגיטימיים שלרגע לא זוקף לרעתן...

חברים, חברות, פרטנריות, דמויות חולפות... כל אחד ואחת מהאנשים שאני אוהב ידעו להיות שם לפלחים מאוד מסויימים של חיי אבל נכון להיום כנראה שהעמסתי על עצמי יותר ממה שאדם אחד יכול לשאת וחבר או חברה ידעו להכיל.

וחוץ מזה ש...

זה לא שמישהו באמת יבין אם אנסה להסביר או לחבר בין כל קצוות הרשת הזאת שאני סבוך בה

אבל הכל בטוב.

באמת שזו רק תקופה.

Pura Vida עם טעם של קוקוס וים מחופים רחוקים שביקרתי בהם מזמן

ולפעמים חושב שאולי זה פשוט לא המקום לפוסטים מהסוג הזה, אבל יודעים מה? 

זדיינו!