תמונה מעוד מפגש לילה מביך במקלחת.
במציאות אידיאלית שרחוקה מכאן מרחק רב אולי היה לי קל יותר לפתוח ולחקור את כל היצרים והצדדים הקינקים שלי.
אבל כמו שזה עכשיו אני בסוג של מחסום שאף פעם לא באמת הוסר גם ברגעים שקפצתי למים וניסיתי לשחרר שליטה...
פנטזיות שחולפות מידי פעם בראש, זרמים בגוף תחושות שובובות וחשקים שבא לי לממש אבל לרוב זה נופל בפורקן עצמי וחרדת ביצוע שבאה מאובר טינקינג על מלוגיסטיקה מורכבת של תכנון והכנה מראש.
ולפעמים אני תוהה לאן זה היה יכול לקחת אותי אם זה היה יכול להיות קל ופשוט יותר...
אם היה פרטנר מספיק נכון עבורי שהיה גורם לי להרגיש בטוח במסע החקירה למרות החששות, המבוכה והאשמה העצמית שאני עושה לעצמי כשזה צף גם אם לא בכוונה...
ללמוד לשחרר שליטה ולחוות את העונג בצבעים הנוספים שיש בי בתור גבר בלי להרגיש רע.
לבנות את זה בבטחון כשהרעש והמורכבות שצפים בכל פעם יתערפלו הצידה כי מרגיש מספיק בנוח.
ככל שעובר הזמן אני לומד שזה עולה בי מידי פעם כי זה כנראה עוד אחד מהצבעים שמקשטים אותי.
אז אולי כדאי פשוט לתת לזה מקום?
ובכל זאת איך?