מתחיל להשלים עם זה שזה חלק ממני, אותו עולם ממנו סלדתי ופחדתי מוציא ממני דברים שלא יצאו במקומות אחרים...
גילוי עצמי באין סוף גוונים וצורות שרק מזינות את עצמן בהשראה ליצירה בעוצמות, ריחות וטעמים
אז הגיע הקיץ ואיתו הבשילו התנאים בהם אני נעשה רעב לגיוון שלא טעמתי הרבה מאוד זמן ואולי גם לא טעמתי קודם
התעורר בי תאבון לצאת עם מכחול ושלל צבעים ולחפש אותך
זכה ולבנה, נקיה כקנבס שתסמכי עליי שאעטר את גופך בהשראה מלאת גוונים ומרקמים ותרשי לי לעשות ממך דבר יפה ומיוחד
תנשמי איתי יחד, תחווי איתי את הצבעים שנמרחים עליך וכשנחליט שדי נהרוס הכל בהתגופפות מלאת יצרים ונוזלי גוף
נכתים את המרחב, נתלכלך ונתחבק
ואז אשא אותך למקלחת, אנקה ואחזיר אותך להיות לבנה ומבריקה כמו שקיבלתי אותך
האם את כאן גברת קנבס?
*בתמונה המצורפת, רגע קסום מאחד הסשנים הראשונים כשהתרגשנו יחד מהתוצר רגע לפני שהחרבנו אותו ביצריות מטורפת*
