הנה אני כאן שוב אחרי הקפאת חשבון בפעם המי יודע כמה כי לעתים דברים קצת מסיחים אותי ושינויי הגובה בין הוירטואלי לעולם שבחוץ יוצרים לי התנגשויות כימיות בין הראש והאשכים
ובכל זאת אני בא והולך כי חסר לי מקום נטרלי לשתף בו את מעמקי הנפש המורכבת שלי
וגם כאן מוצא את עצמי לא פעם תוהה לי בביקורת עצמית כך שפעם מסתיר, לעתים גם מסיר ואפילו משהה לזמן לא ברור שבין יום לשנה...
בימים אלה לכאורה אני די בטוב אבל בפנים מתרחשות להן סערות בתחומים שונים ועוצמות שונות דווקא כשמעגל התמיכה הקרוב שלי נתפס קצת לא בכוננות.
אאשים את עצמי ואגיד שהדרג הבכיר מנסה לשכנע שזוהי התראת שווא
אבל ברגעים שאני לבד ורוצה לדבר ולפרוק אין לי שם באמת דמות זמינה שאני יודע שאעזר בה...
כל אחת מהן נמצאת באילוציה הטבעיים והלגיטימיים שלרגע לא זוקף לרעתן...
חברים, חברות, פרטנריות, דמויות חולפות... כל אחד ואחת מהאנשים שאני אוהב ידעו להיות שם לפלחים מאוד מסויימים של חיי אבל נכון להיום כנראה שהעמסתי על עצמי יותר ממה שאדם אחד יכול לשאת וחבר או חברה ידעו להכיל.
וחוץ מזה ש...
זה לא שמישהו באמת יבין אם אנסה להסביר או לחבר בין כל קצוות הרשת הזאת שאני סבוך בה
אבל הכל בטוב.
באמת שזו רק תקופה.
Pura Vida עם טעם של קוקוס וים מחופים רחוקים שביקרתי בהם מזמן
ולפעמים חושב שאולי זה פשוט לא המקום לפוסטים מהסוג הזה, אבל יודעים מה?
זדיינו!