אף פעם לא מאוחר להחייך
להטביע אחד את השני בזוהר של עיניים
בבוקר חם או יום קריר
כל פעם – זה כאילו פעם הראשונה
אפשר שלא לקרוא מחשבות זרות
ולמהר לצעקה כמעט חירשת
במקום מילים לכתוב רק מכתבים
כל פעם עם יד רועדת
אף פעם לא מאוחר להיות הנאהבת
ולא לדרוש חיים תמורת חיים
להיות גם חלשה וגם קצת חזקה
לטעום מנצח טיפ טיפה
אפשר לא לבקש להשבע באור
להיות תמיד רק נאמן לכולם והכל
לתת זמנך ללא מעצורים
רק לא לשכוח לעצור תמיד ...
ואף פעם לא מאוחר להיות רכה יותר
עם הכאב שלך לא תכבי כאב אחר
ואם עדיין מסמיקה
אז גם בטוח שלא משחקת
אפשר גם לא לצעוק על התשוקה ההדירה
פשוט להיות, ולחכות פשוט מאוד
להיות גם חפשיה אבל שבויה
כל פעם מחדש ללמוד רק להבין אותך
אפשר לפתע להתעורר המאושרת
ולהבין – עולם כל כך גדול
לחייך... אף פעם לא מאוחר ....
רק לא עם השפתיים.....עם הלב
לפני 17 שנים. 22 ביולי 2007 בשעה 19:59